אב הלוקה בנפשו ומוכר למערכות בריאות הנפש בעקבות סכיזופרניה המגדל את ביתו בבית הוריו עקב נסיבות שהשתנו מבקש עתה לקבל הכרה רשמית באחריות ההורית המשותפת. האם מחלתו הנפשית היא מניעה להכרה שכזו?
זו הסוגייה שהונחה על שולחנה של השופטת רונית גורביץ מבית המשפט בנצרת שברקע המקרה ילדה לבני הזוג לשעבר שהתגרשו בשנת 2012 הילדה בעת מתן ההחלטה עתידה להיכנס להגדרת הבגירה בשל גילה ( שבע עשרה ואחד עשר חודשים) שהוריה כבר הספיקו להיכנס למערכות יחסים חדשות .
לאורך השנים הילדה התגוררה עם אימה שהייתה גם המשמורן של הילדה ולאב היו זמני שהות נרחבים עימה הילדה במהלך השנים עברה לפנימייה לתקופה של שנתיים ובשנים האחרונות היא מתגוררת עם אביה בבית הוריו . האב שאובחן ואף מצבו הרפואי קיבל התייחסות בפסק הדין:
מתוך סיכום האשפוז : "אושפז בכפייה עקב מצב פסיכוטי חריף, מלווה בתוקפנות כלפי הזולת וכלפי המשפחה. אובחן כחולה סכיזופרניה בתחלואה כפולה שימוש בסמים. תובנה לקויה שיפוט פגום…שוחרר לביתו בתום הוראת אשפוז בתיאום עם אמו במצב נפשי משופר (תכנים פסיכוטיים כרוניים ללא השפעה על התנהגותו) ללא סימני מסוכנות מיידית".
ההליכים המשפטיים אינם זרים לבני הזג וקייצת כבר תביעהלהפחתת מזונות שהגיש האב אלו הופחתו ל1500 ₪ בחודש . מאוחר יותר עקב מעבר הבת לביתו הגיש האב תביעה לביטול המזונות במקביל לאחריות ההורית .
לתביעה זו התקבלו טענותיו ונקבעו זמני שהות לאם של פעמיים בשבוע. התרשמות השופטת כי הילדה גדלה בבית הסבים מטיבה עימה וזאת לאחר ששמעה את הקטינה והבינה כי סביבתה הנינוחה יותר כעולה מהתרשמות השופטת הוא בגליל בבית הסבים וע"כ פסקה איך שפסקה בניגוד להמלצת העו"ס .
עוד עולה מהתרשמות השופטת על הקטינה כי היא אוהבת את שני הוריה אך בית אביה הוא ביתה העיקרי של הקטינה.
מזונות והורות אלו קיבלו נימוקים רבים בהליכים השונים שהתנהלו בין בני הזוג. כמו כן ערעור שנידון והושב לערכאה הדיונית שאלו ידונו לאור הקביעות הקודמות .
לאחר שבחנה גורביץ את כלל הנסיבות
הורתה כך:
" לאחר בחינת העובדות, הראיות והעדויות בתיק הגעתי לכלל מסקנה כי מצבה הכלכלי של האם טוב מזה של האב.
האם בריאה בעלת כושר השתכרות, בן זוגה מקבל קצבה ומשתתף עמה בהוצאות מחייה עד לתקופה מסוימת הייתה זכאית לסיוע בדיור והיא שוכרת דירה מאמו של בן זוגה.
מנגד השתכנעתי כי האב חי בדוחק, מתקיים מקצבת נכות בלבד, ובשל מחלתו הנפשית, הוא נעדר יכולת לעבוד באופן רציף וקבוע במקום עבודה. מתוך קצבתו משלם את הוצאות הקטינה שמתגוררת עמו וכן משלם עבור בתו הנוספת ממערכת יחסים אחרת. הוריו ממעמד סוציו אקונומי נמוך, כאמור אביו נכה ואמו מטפלת בקשישים. אין לנתבע כל סיוע או חסכונות. . ההורים לא הציגו ראיות ואסמכתאות על הוצאות ששלמו לצורכי הקטינה, ועל כן אין מנוס לפסוק על דרך האומדנא. לפיכך, לאחר ששקלתי את העדויות, הראיות, והחזקת הקטינה בידי מי מההורים בתקופה הרלוונטית, אני מורה כדלקמן:
ביטול חיוב מזונות, מדור ומחציות לאחר הגעת הקטינה לגיל 18 החל מחודש 4/23.
חיוב האב במחצית הוצאות חינוך הקטינה פורמאליות וחריגות לתקופה מיום 28.10.19 ועד ל- 5/21 שמתקזז אל מול 19 חודשים מתוך 23 חודשים של תשלומי מזונות בסך של 750 ₪.יוצא שהאב שילם מזונות ביתר לתקופה 5/21 עד 11/21 של 1500 ₪ לחצי שנה בסך של 9000 ₪ ועוד 4 חודשים (מתוך 23 חודשים) של 750 ₪ בסך של 3000 ₪. ובסה"כ שילם 12,000 ₪ מזונות ביתר. אינני סבורה כי נסיבות המקרה מצדיקות הפעלת הלכת סימונוב לפיה אין להורות על החזר מזונות שנגבו ביתר הואיל וכבר "נאכלו" ( ע"א 125/86 סימונוב נ' סימונוב [פורסם בנבו] (7.9.1986) בנסיבות מדובר בעשיית עושר ולא במשפט, שכן האם קבלה כספים שלא הוכיחה כי השתמשה בהם בפועל לצורכי הקטינה, ומצבה הכלכלי טוב מזה של האב, ועל כן ככל שהאם לא תשיב הפרשי מזונות שקיבלה ביתר, ישפיע הדבר על רווחת הקטינה שבחזקתו של האב מרבית הזמן כיום וגם לאחר סיום תיכון (בע"מ 4589/05 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (21.11.2005).אני מורה אפוא, כי על האם להשיב לאב סכום של 12,000 ₪, שישולמו לידיו תוך 60 יום ממועד מתן פסק הדין, ולא יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד למלוא פירעונם. ככל שלאב קיים חוב מזונות בתיק הוצל"פ יופחת סכום זה מהחוב הקיים.
