פערי הגילאים בין בני הזוג לצרכי חלוקת הפנסיה עמדה על המדוכה בבית הדין הרבני הגדול לצרכי איזונה של קרן הפנסיה בין בני זוג עם שלושה ילדים שפער הגילאים בין בני הזוג הוא שבע עשרה שנים שהאשה אשר כיום בת ארבעים ושלוש ומיוצגת ע"י עורכת הדין ענבר לב מעלה טיעונים במסגרת הערעור על פסק הדין מהערכאה הדיונית שנפסק בבית הדין הרבני בנתניה על אופן החלוקה השוויונית של קרן הפנסיה .
יציאתו לפנסיה מוקדמת לטובת הסבת מקצועו כעורך דין פלילי של הגבר שמיוצג ע"י עוה"ד טל וינגסט מטעמים כלכליים בעיקר וכי אין משמעות מהותית בפערי הגיל ביניהם הפנסיה שכבר נידונה וקיבלה פסק דין לצרכי חלוקתה בהתאם להמלצות האקטואר נצברה במהלך עבודתו של הגבר מעבודתו הקודמת .
השיויון בו עסקו בקרן הפנסיה נמדד על נושא החלוקה השוויונית בפער השנים שיזכה הגבר להנות מפירות הפנסיה אל מול האשה שאין לה כוונה לפרוש פרישה מוקדמת .
בפסק הדין נקבע כי ההחלטה לדחות את הערעור התקבלה לא בשל פער הגילאים שמצוי בין הצדדים אלא ההיוון שנעשה מהוצאת הקרן כבר לצרכי רכישת הדירה על אף שלא הוכחה באופן חד משמעית טענה זו.
ברקע המקרה מדובר על טווח נישואין של 15 שנים שהגבר יצא לפנסיה כעבור 12 שנות נישואין ב2012 ומועד הקרע נקבע ל2015 עת גירושי הצדדים
כמו כן בפסק הדין מציין ההרכב צורך ממשי לנמק את הדרך בה הגיעו להחלטה לדחות את הערעור בהסבר העלה הרכב :
"החלטתו של בית הדין האזורי אינה החלטה כי זכויות הפנסיה יישארו
על שמו של בעליהן, כפי שהחליט בעבר, אלא החלטה לאזן בין השיקולים
השונים, כאשר בפועל מדובר בצמצום של כשש שנים מתוך כחמש־עשרה שנה
במקרה שאף האישה תפרוש מוקדם, ומתוך כעשרים ושבע שנה [לפחות]
במקרה שהאישה תמשיך לעבוד עד גיל הפרישה.
ולכן מציינים הדיינים אשר דנו בתיק כי לא מצא לנכון להתערב בהחלטת הערכאה הדיונית שנידונה בנתניה
