דיון שנקבע לעניין מראה ההחלטה כי כלל לא הגיע לדיון ולא הגיש את ההשגות אליהם כיוון הגבר . חודש וחצי ממתן אישור הגשת ההשגות וכלום לא נעשה האשה שמיוצגת באמצעות עורכת דינה שני בן דוד ביקשה מתן החלטה לזאת התוספה הארכה של שבעה ימים שגם בהם לא הוגשו ההשגות
את הערעור הגישה האשה בטענה שחייב בית הדין הרבני לקבל את המסקנות שהוסקו ע"י האקטואר לאור הסכם הגירושין ולאור העובדה כי הבעל בעצמו דרש באופן נחרץ למינוי האקטואר לאחר שהמסקנות לא היו לשביעות רצונו ביקש להשיג ואף זה לא נעשה.
יוות דין והטרחה שלא מן הצדק באם יוחלט להעבירם לבית המשפט לענייני משפחה שהרי את מינוי האקטוטאר עצמו ביקש הבעל בנוסף לשכר טרחתו בהם חלקו שני הצדדים.
הערעור שהובא בפני נשיא בתי הדין הרבניים הרב דוד ברוך לאו אשר פרש את השתלשלות העניינים בהחלטה לרבות המעבר בין בתי הדין הרבניים שדנו במקרה בטבריה ובאשדוד ולבסוף הורה :
"אין מקום להרשות לאיש לחזור בו בשלב זה מתביעתו ומהסכמתו לדון לפי החוק. התיק לתביעת הרכוש יועבר לבית הדין בטבריה למתן פסק דין ברכוש בלבד, לאחר שלפניו נעשה ההסכם, לפניו חתם הבעל על הבקשה ואליו הוגש דוח האקטואר. בית הדין ידון בממצאי הדוח ובטענות הצדדים, וישקול אם יש מקום לדיון או לא – בשל אי־המצאת השגות האיש למרות בקשתו והוראות בית הדין וכן ידון בבקשה לחיוב הוצאות על חזרתו של האיש מההסכמות לפני בית הדין בטבריה ובשל עינוי הדין."
