בניגוד לקביעת חזק כי "ילדה לעולם תהיה אצל אימה" ובניגוד לעמדת הרב צבי בוקשפן זמני השהות של האב יורחבו בהתאם לדעת הרוב ולבקשת האב .
התיק נידון בהרכב הדיינים:
הרב יצחק רפפורט – אב"ד, הרב צבי בוקשפן, הרב יצחק הדאיה מבית הדין הרבני בנתניה בהתאם לבקשת אב להרחבת זמני שהות
במהות התיק ישנה תביעה של האב שנתבע בהתאם למסגרת לעניין הרבת זמני השהות עם ביתו קטינה בת3.5
נראה כי ישנה היתכנות של שינוי מגמה לאור ההחלטה הנוכחית וההסבר המנומק ממנו נובעת הקלישאה הידועה של בחינת טובת הקטין כמובן שהשאיפה היא לשם ועיקר המחלוקות נובעות בויכוח "טובת הקטין לשיטת הגרוש או הגרושה וכל מקרה ראוי שייראה לגופו ולא חסכו הדיינים גם ובאופן מפתיע את מקור קביעת זמני השהות מחוק האפוטרופוסות שהובא במתן ההחלטה
בהחלטה ניתן היה גם לראות מגמת שינוי אצל מי שהיה בדעת מיעוט במתן החלטה זו את אותות השינוי המבצבצים בשינוי המגמתי המבורך :
"כידוע, כדי שהסדרי משמורת משותפת יוכלו להתקיים, צריכים להתקיים כמה תנאים בסיסיים ביותר. סדר היום וסדר חייהם של שני ההורים צריכים להיות כרוכים זה בזו – לגור בקרבת מקום ולהיות מתואמים בכל מה שקשור לקביעת הזמן של הילדים עימם. נציין בזה גם לפסק דינו של ביה"ד הגדול (בתיק מס' 1131739/6) לפיו משמורת משותפת יכולה להתקיים רק כאשר ההורים גרים בסמיכות מקום, וכאשר בין ההורים יש מערכת יחסים תקינה, ויכולים לקבל החלטות משותפות, וככל שאחד מההורים מנהל מלחמת חורמה משפטית נגד הצד השני אין היתכנות שההורים יוכלו לקבל החלטות במשותף, והמשמורת המשותפת תגרור את הצדדים למחלוקות מיותרות. וראה עוד בפסק דינו של ביה"ד הגדול (בתיק 1142916/1) שפרט כמה טעמים כבדי משקל נגד גישת המשמורת המשותפת.] וראה שם עוד: הקביעה של משמורת משותפת – אף שהייתה לתופעה שכיחה בשנים האחרונות – כלל לא ברור לנו שהמניע לה הוא מניע ענייני, ולא ברור לנו שהוא תופעה רצויה וברוכה הנובעת מתוך רצון אמיתי לשהות עם הילדים ולטובתם. במקרים רבים מטרתה של המשמורת המשותפת היא הפחתת גובה המזונות, ולאו דווקא טובת הילד. (לפעמים מתכונת זו של משמורת משותפת גורמת הוצאות גדולות לשני הצדדים, הוצאות ששניהם אינם יכולים לעמוד בהן, כשבסופו של דבר הנזק הוא לילדים שאינם מקבלים צרכיהם בשני הבתים, וכבר כתבנו בזה במקום אחר ואין כאן מקומו). חובתנו להדגיש שגם הלינה בערים שונות, במיוחד בילדים קטינים, גורמת לטלטול הילד ולנסיעות באופן לא סביר, וכפי שהערנו בעת הדיון שילד אינו חבילה שמסיעים אותה מעיר לעיר, וכבר אמרו חז"ל (בבא בתרא כא, א) "לא ממתינן ינוקא ממתא למתא". טובת הילד היא מניעת טלטולו ממקום למקום ובוודאי באופן שיצטרך להתעורר בשעה מוקדמת בבוקר כדי להגיע למוסד הלימודי – דבר שבוודאי משפיע על תפקודו היום־יומי.".
את האב ייצגה עורכת הדין איריס מנור
את האם ייצגה עורכת הדין קרן הכהן
