בקשת רשות הערעור בה פסק אריה נאמן מבית המשפט המחוזי בחיפה תישמע הזויה ככל שתישמע אך טומנת בחובה מציאות ארורה עבור גבר שקיבל פסק דין למזונות ילדיו וזאת לאחר שניסה בהליך השיפוטי להתחמק ככל הניתן מקבלת זימון לבתי המשפט,
החלטות שניתנו ופסק דין אשר מחייב אותו בסכום המזונות עורך דינו שביקש הסרת ייצוג בשל אותן התחמקויות נדחה עד למתן הודעה לגבר עצמו על קיום ההליכים השונים בבית המשפט .
בית המשפט הסיר את ייצוג עורך דינו לאחר שזה הודיע על מסירת המידע לגבר כנדרש .
כמו כן לדיון לא הופיע אעפ"י שידע כך לפי פסק הדין על הדיון וניתן פסק דין בהעדר התייצבותו של הגבר .
פסק דין זה זוכה כ 14 שנים מאוחר יותר לקבל בקשת רשות ערעור אשר הגיע לידיו של השופט נאמן לביטולו .
נאמן שהבין כי הבקשה הוגשה ככל הנראה בעקבות חוב מצטבר אשר נוצר כנגדו בביטוח הלאומי משם דאגה האשה לקבל מזונות במהלך השנים . ולהליכי הוצאה לפועל השונים .
טענות הגבר המרכזיות היו כי פשוט לא ידע :
לא ידע כי הוא אינו מיוצג
לא ידע על קיום הדיון
לא ידע שניתן כנגדו פסק דין
השופט נאמן מזכיר הגבר ידע גם ידע על כל אלו ואין עובדות חדשות או ראיות ופגמים בהם קיימת הצדקה לדון עליהם ולכן דחה את הבקשה את החלטתו מביא נאמן בכותבו בפסק הדין :
" בבר"ע שלפניי, חוזר הנתבע על כל טענותיו בפני בימ"ש קמא, לרבות טענותיו העובדתיות שאותן לא קיבל בימ"ש קמא (ממצא עובדתי) ואף לא קיבל את גרסתו (מהימנות). הנתבע למעשה תוקף ממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו בהחלטה. בפסיקה נאמר לא אחת, כי הליך הערעור לא נועד לשמש במה לדיון מבראשית בטענות העובדתיות שנדונו והוכרעו על ידי הערכאה הדיונית, והתערבות ערכאת הערעור בקביעות עובדתיות ובממצאי מהימנות תיעשה בהתקיים נסיבות מיוחדות וחריגות בלבד, בהן מתגלה שגיאה בולטת על פני החלטתו של בית משפט קמא. כך למשל כאשר ממצאי העובדה אינם מעוגנים כלל בחומר הראיות, או מקום שבו הגרסה העובדתית שאותה אימץ בית משפט קמא אינה מתקבלת על הדעת ואינה מתיישבת עם מבחנים של היגיון ושכל ישר"
כמו כן לעניין ההוצאות מביא הסבר אשר יכול להניח מדוע הוא פוסק עליו הוצאות לאוצר המדינה והוצאות אלו נמצאים כמון השטן בפרטים הקטנים מאחר והגבר ביקש במסגרת הבקשה להשתלח בערכאה הדיונית מצא הוא לנכון להוסיף פרט קטן ע"ס 1000 ₪ כחלק מאותה בקשת השתלחות.
