בית המשפט: "לא ניתן לכפות קשר הורי" – פסיקה כואבת על קיום קשר בין אב לילדיו

רקע המקרה:
ההליך המשפטי נולד מתוך סכסוך בין הורים גרושים סביב שאלת המפגשים בין האב לילדיו. האב טען כי יש לאפשר לו מפגשים סדירים עם ילדיו, בעוד האם התנגדה לכך, בהתבסס על טענות לחוויות שליליות שחוו הילדים במפגשים קודמים.

בשנת 2012, האם עברה עם ילדיה למקלט לנשים מוכות והגישה תביעת גירושין נגד האב. חרף הוראות בית הדין הרבני, האב סירב לתת גט. ובשלב מאוחר יותר נמלט האב מישראל תוך הפרת צו עיכוב יציאה ושימוש בדרכון מזויף. הוא שהה מחוץ לישראל כארבע שנים, במהלכן נמנע ממפגשים עם ילדיו וטען כי קיים עמם שיחות טלפוניות. לאחר תקופה בה שהה האב בחו"ל קבע בית הדין הרבני על ביטול הנישואין ללא גט, ורק אז שב האב לישראל.

עם חזרתו, עתר האב לחידוש הקשר עם ילדיו, למרות הנתק הממושך.

טענות הצדדים:
האב טען כי האם מסיתה את הילדים נגדו, וכי נשללת ממנו זכותו ההורית. הוא ביקש מבית המשפט להורות על מפגשים בליווי אנשי מקצוע.
מאידך, האם טענה כי היא פועלת לטובת הילדים בלבד, וכי לא ניתן לכפות עליהם קשר אשר גורם להם סבל משמעותי.

הכרעת בית המשפט:
השופטת פולוס דחתה את תביעת האב, תוך הסתמכות על חוות דעת המומחים ועדויות הקטינים עצמם. פולוס ציינה כי “לא ניתן לכפות קשר כאשר הילדים מגלים התנגדות מוחלטת, ובפרט כשהדבר עלול לגרום להם נזק רגשי.”

פסיקת ההוצאות:
בית המשפט קבע הוצאות משמעותיות הן לטובת האם והן לטובת קופת אוצר המדינה, בשל התנהלות האב:

הוצאות לטובת האם: על אף שלא נשאה בהוצאות כספיות ישירות, נדרשה האם להתמודד עם הליכים ממושכים ובקשות רבות מצד האב. בשל כך, נפסקו לטובתה הוצאות בסך 6,000 ₪.

הוצאות לטובת קופת אוצר המדינה: בית המשפט ביקר בחריפות את התנהלות האב, שביקש דיון לסיכומים אך סירב להשמיעם, תוך זלזול בבית המשפט ובזבוז זמנם של כל המעורבים. בגין כך חויב האב בתשלום 5,000 ₪ לקופת אוצר המדינה.