בני הזוג נשואים כארבע שנים ובעקבות ריב שהחל בדירת ביתם החלה התנהגות אלימה של הבעל כלפי אשתו שהובילה למקרה החריג. כאשר בהכרעת הדין קיים פירוט נרחב של השתלשלות המריבה אשר התפתחה בין בני הזוג לפרטי פרטים השופט ג'יוסי על אף הגרסאות הסותרות שמסרה האשה בעדותה בבית המשפט ביחס לגרסתה במשטרה שינויים למכביר ארבע מוצא לנכון להשלים את העובדות כראות עיניו בהסתמך על העובדות במקרה כאשר הוא דואג לפצל את מסכת הארועים לשניים .
כידוע בהליך הפלילי יש צורך להוכיח מעל לספק סביר את התקיימותל הארועים השונים והעובדות המוצגות וע"כ מציין ג'יוסי את העובדות בהכרעת הדין בכותבו:
"המתלוננת אשר הייתה מבועתת מן הנאשם וחששה שישוב ויכה אותה, קפצה מחלון הדירה, אשר היה פתוח אותה עת, על מנת להימלט מפניו, ונפלה אל הקרקע, מגובה של שלוש קומות",
הבעל הכחיש את קשירתו לארוע וניסה לכפור באשמה בעת שטען עוד כי בכלל הוא זה שהזמין את ניידת מד"א לטיפולה .
האשה שעדותה נשמעה לא פעם אחת בבית המשפט לאבחנתו של ג'יוסי עדיין מפחדת התנהגותו האלימה של הבעל וניכר כי גרסאות השונות נובעות מאותו פחד כך ציין ג'יוסי:
בענייננו, פיצול עדותהּ של המתלוננת נדרש ומתקיים יסוד סביר לפיצול העדות ממספר טעמים: הראשון: "אותות האמת", כלשון פקודת הראיות, שעלו בבירור מן העדות של המתלוננת – חששהּ הרב והמצוקה האדירה בה הייתה שרויה המתלוננת במהלך מתן העדות, עת הנאשם – בעלה, צפה והקשיב לעדות, היו ניכרים ו"זעקו" באולם, עת דומה היה, כפי שיובא להלן, כי הנאשם ממשיך ומטיל על המתלוננת מורא גם עת יושב הוא בתא הנאשמים, מפוקח, ורחוק ממנה. יתרה מכך, המתלוננת הודתה בעדותהּ, כי היא שוחחה עם הנאשם לפני העדות, וכי הדבר מקשה עליה ומבלבל אותה.
כמו כן בהכרעת הדין מרשיע ג'יוסי את הבעל וגזר הדין עתיד להתקבל בקרוב.
