צו הגנה אותו הגישה האשה כנגד בעלה לשעבר שמיוצג באמצעות עורך דינו גיא דנה נידון לאחרונה אצל השופטת סגלית אופק שברקע המקרה מדובר בזוג שנישאו ב 1982 ולהם שלושה , כולם בגירים. שבהסטוריית הגירושין הוגשו מס' תביעות ביניהם יישוב סכסוך שנסגר ללא הגעה להסכמות ו/או הבנות בין השניים מעבר לזאת הוגשה גם תלונה במשטרה עם צו הגנה בו היא מבקשת להרחיק את הגבר לאור האלימות המילולית והפיזית .
לאלימות אותה מתארת האשה מתלווים איומים שונים בדבר שליחת אנשים לטיפול האשה .
בבקשה השנייה אותה הגישה האשה גם כן נתנה השופטת צו הגנה לתקופה של שלושה חודשים ע"ס תיאורי האשה בדבר האלימות ולאור אי התייצבות הגבר לדיון . לאור זאת הגיש הגבר בקשה לביטול צו ההגנה מכאן השתלשלות הארועים כפי שמובאת בפסק הדין: "
לדיון שהתקיים בפניי במעמד הצדדים ובאי כוחם בבקשה לביטול צו ההגנה ביום 1.5.2023, הגיעו הצדדים עם הסכמות בקשר לעניינים הכרוכים בגירושים ו/או הנובעים מחיי הנישואים. ההסכמות הועלו על הכתב במעמד הדיון, אושרו וקיבלו תוקף של פסק דין. כחלק מההסכמות הוסכם, כי צו הגנה מיום 28.3.2023 יבוטל, תוך שכל צד שומר על טענותיו, ותוך חלוקת השימוש בחדרים בבית כפי שהתקיים בפועל משך תקופה ארוכה מאוד שקדמה לצו ההגנה מיום 28.2.2023 (פרו' 1.5.2023 עמ' 3, סעיפים 12, 17; פרו' 1.6.2023 עמ' 4, ש' 2, 4).
. ביום 26.5.2023 הגישה המבקשת נגד המשיב תלונה על איומים במשטרה בעקבותיה הורחק המשיב מהדירה, למשך יום או יומיים (תצהיר מיום 29.5.2023; פרו' 1.6.2023 עמ' 7, ש' 21-20, 23). ביום 29.5.2023 הגישה המבקשת נגד המשיב בקשה לצו הגנה בהתאם להוראת סעיף 3(1) לחוק במסגרתה ביקשה להרחיקו מהדירה וכן לאסור עליו להטריד אותה בכל דרך ובכל מקום בטענה שהמשיב "מאיים ברצח, הוא מקלל מגדף מאיים שלא ייתן לי לנשום אויר בבית שלי, האלימות התגברה עכשיו בתקופת הגירושין הוא מגיע לבית שיכור, שובר ומשליך עליי חפצים", קיים חשש לאלימות בשל הגשת הבקשה כי: "האלימות התגברה עם תקופת הליך הגירושין" ויש חשש לאלימות חוזרת: "עקב ההסטוריה האלימה שלו, הכה אותי בפנים, נתן לי בוקס, משך לי בשערות, איים לרצוח" (להלן – הבקשה השנייה) (ה"ט 70429-05-23)."
בהמשך ובנוסף לצו ההגנה שביקשה האשה התרשמה אופק כי האשה מבקשת לדון בענייני שלום בית במקביל לצו ההגנה ומבקשת שאת הדיון יאריכו לתקופה של 3 חודשים על סמך בקשה זו ככל הנראה קיבלה אופק את ההתרשמות כי צעדיה של האשה בדבר התצהירים הינם ככל הנראה טקטיקה משפטית להאריך את תקופת מגוריה בבית וכל זאת שעוד רובצת משכנתה על הבית האשה במקביל לא ביקשה לחקור את הגבר במעמד הדיון של צו ההגנה
עוד הוסיפה אופק בפסק הדין את התנהגות האשה שלא מתיישבת עם הפחד אותו תיארה בצל איומי הגבר שהיא שולחת הודעת וואטצאפ לעצמה על רצונה לבטל את צו ההגנה הקיים .
בפסק הדין אף נימקה כנדרש את הסיבה העיקרית בה ניתן להרחיק אדם ממקום מגוריו ומשלא הוכיחה את נטל ההוכחה בדבר הפחד בו היא שרויה ניתן היה להבין כי לא מדובר בבקשה כנה להרחיק את הגבר מקיום סכנה אלא אלו נועדו לממש טקטיקה משפטית לאותה הארכה ניסיון זה עלה לאשה במקרה זה 5,200 ₪ הוצאות אותם תשלם האשה תוך 30 יום מפסק הדין.
