מדובר בזוג שהתגרש ב2020 לאחר שלוש שנות נישואין כאשר גם לאב וגם לאם מדובר בנישואין שניים(פרק ב') שלאם אין ילדים מהנישואין הקודמים ולאב ילדה בת 9 מנישואיו הקודמים כארש מהות התביעות בהם החליטה פורר מתייחסת לשני ילדיהם תאומים כבני שלוש וחצי:
האב העלה את הטענות כאשר הוא מציין כי נחשף למצבה הרפואי הנפשי הקשה של האם לאחר שאלו כבר נישאו בעקבות מצב זה היא נוטלת תרופות במקביל הוא מתאר כי בזמן גילוי מחלת הסרטן החלה האשה לאיים כי לא תיתן לו לראות את הילדים ובעקבות כך הוציא צו מניעה לאיסור מעבר הקטינים . בניגוד להחלטה זו העבירה האם את הקטינים ואף היה ניסיון מצד הורי האשה להוציא צו הרחקה בין האב לילדיו.
ההחלטה חולשת על 21 עמ' בהם תיאורים קשים של הניכור ההורי ההסתה הגידופים ובעיקר התנהלותה הבעייתית של האם כאשר פורר מסכמת את הסיפור כי הוריה של האשה אינם מקבלים את האב וומרכז הנזק שנגרם לקטינים מתבסס על הקונפליקט בעצימות גבוהה בו נמצאים ההורים ובעיקר ביחס למסוגלות ההורית.
עוד מוזכר כי האשה היא לא יכלה להגיע לאחד הדיונים נוכח מצבה הרפואי ובנוסף והחשוב מכל צורפו ההמלצות השונות בגין מעבר המגורים שהשופטת מציינת בהחלטה כי לא בקלות דעת החליטה לאמץ את ההמלצות על אי העתקת המגורים . בנוסף לזאת קיימים המון חומרי חקירה מדיון ההוכחות בו החקרה העוס"ית בנוגע להמלצותיה. וישנם הקלטות שונות והתכתבויות בהם מתוארים דברי האם כנגד האב.
במקביל להחלטה עצמה רומזת פורר שזוהי החלטה זמנית וכי החלטה זו תתקיים עד לסוף שנת הלימודים הנוכחית בעוד היא מורה כי הרווחה תמשיך לעקוב אחרי התיק.ו תוציא תסקיר משלים.
יצוין כי טרם התקבלה ההחלטה דאגה פורר לציין לשבח את גורמי הרווחה שהבינו את המקרה ונתנו מענה ראוי במקביל לזאת גם התערבותה של המשטרה כאשר נדרשה לכך .
אין היא יכולה לקבוע לאם היכן לגור ציינה אך במידה ובכל זאת תחליט האם להעתיק את מקום מגוריה זמני השהות ישתנו בהתאם כמו כן היא מפרטת את זמני השהות בין הקטינים להוריהם.
ומציינת את דרך שינוע הקטינים בכך ש ההורה אצלו הקטינים שוהים יביא את הקטינים להורה השני. במקביל היא נותנת סמכויות לעו"ס לשנתיים נוספות ומורה כי תקופת החופשות והחגים בענייני זמני השהות גם הם בהתאם להמלצות התסקיר .
