אין ספק שהשנה הראשונה לנישואין היא קשה ומאתגרת, גם לזוגות שחיו ביחד לפני הנישואין. המעבר מלהיות "חבר של" לזוג נשוי יוצר שינוי בתחושה, בתפיסה ובמחויבות. הוא מעורר ציפייה כי מערכת היחסים תימשך לנצח. מחשבה זו מעלה פחדים ומכניסה את הזוג למערבולת של תחושות שליליות שבה גדלה תחושת האחריות אחד כלפי השני, קיימת מעורבות גדולה יותר של מעגלים משפחתיים ונכונות לפתח יחסים עם האנשים הקשורים לבן הזוג בקרבת דם.
יש ציפייה מהזוג לחשוב על עתיד יציב מבחינה כלכלית ומשפחתית, לדאוג ליצור רכוש משותף ולהגדיל את המשפחה. כל אחד מבני הזוג צריך לקחת בחשבון את סדר העדיפויות האחר ולשלם על כך מחיר אישי שבא לעיתים לידי ביטוי בוויתור על דברים שחשק בהם ורצה אותם מאוד. כמו כן, בזמן זה החיים בחוץ נמשכים ועולה תחושת החמצה של עולם החוויות מחוץ לנישואין. כניסה לעולם שבו הידיעה כי הזוגיות מכוונת לטווח ארוך, יוצרת תחושה שיש לוותר על החיים של כאן ועכשיו למען העתיד ועימה עולים רגשות החמצה של עולם החוויות מחוץ לנישואין.
הנישואין באים לאחר תקופה ארוכה של הכנות לטקס החתונה, שבה הזוג לומד לראשונה להתפשר ולהתחשב גם במשפחת המוצא של בן הזוג, כך נכנס גורם נוסף שצריך להתחשב בו. לאחר החתונה יש להסתגל לחיים משותפים המחייבים פרידה מההרגלים הישנים ולפתח הרגלים חדשים. הזוג נכנס לשגרת חיים שבה לוקחים כמובן מאליו אחד את השני, כך שבן הזוג הפסיק להיות מיוחד וגם השני אינו מרגיש מיוחד. נוסף על כך, מתחילים מאבקי כוח שבהם כל אחד מבני הזוג מנסה לנהל את השני ולקבוע את הכללים. מצב זה יוצר חוסר שביעות רצון ומעביר את היחסים למצב של קונפליקט ומריבות עד כי הזוגיות הופכת לשדה קרב ובני הזוג מתחילים לשכוח עד כמה הם רצו זה את זו.
כיצד אפשר להסביר את התופעה של עלייה בשיעור הגירושין דווקא בשנים הראשונות לנישואין כך שבני זוג רבים מתקשים להתמודד ובוחרים לסיים את הקשר ביניהם?
אפשר לומר כי קיימים שלושה גורמים עיקריים לכך:
1. שינויים חברתיים ותרבותיים:
קידוש הערך חופש בחירה – החברה המודרנית מאפשרת לפרט לבטא את עצמו ואינה מדביקה סטיגמה או אות קלון כמו בעבר לאדם גרוש, אלא רואה בו אדם בעל עקרונות ואומץ שאינו מוכן להתפשר על חיים שאינם מתאימים לו. לכן כיום גירושין אינם נחשבים תופעה שלילית והחברה והמשפחה מקבלות תופעה זו בסובלנות ובהערכה רבה.
דור ה – Y- זהו דור חדש, דעתן ואינדיבידואליסט, עומד על דעתו ואינו מפחד משינויים. הוא רודף אחר סיפוק צרכים מידי וריגושים רבים. אם הוא אינו מוצא דברים אלו ביחסים הוא אינו מוכן להתפשר.
תוחלת חיים ארוכה – הזוגיות היום עתידה להימשך שנים רבות. כל זוג עובר במהלך חייו 7-6 תחנות שבהן יש שינויים. רק זוגות שמשכילים להשתנות ולהתאים עצמם לשינויים מצליחים לשרוד במהלך כל התחנות הללו. זוגות שנוצרים ביניהם פערים בוחרים לשנות את הזוגיות.
הגירושין כחלק ממעגל החיים – כיום החברה מתייחסת לגירושין כאל אפיזודה חולפת שלאחריה אפשר להמשיך במהירות לחיים אחרים. החברה ממעיטה מערך הטראומה שבחוויה זו.
ילדים כמחסום בפני גירושין – זוגות רבים בעבר המשיכו בחיי נישואין אומללים למען הילדים כדי למנוע מהם נזקים נפשיים. כיום תפיסה זו נזנחה ואת מקומה תפסה תפיסה הדוגלת שעדיף לגדל ילדים בסביבה שלווה ואוהבת על פני מקום המלא מריבות וקונפליקטים.
שינוי במעמד האישה – כיום הנשים עצמאיות ואינן תלויות כלכלית בגבר, כך שהן מרשות לעצמן לסיים מערכת יחסים אם הן אינן מרוצות ממנה.
2. שינויים אינדיבידואליים:
העמדת האושר האישי במרכז – היחיד כבר אינו מוכן להקריב את אושרו למען האחרים. הוא קשוב יותר לעצמו ואינו מוותר על זכויותיו לאיכות חיים טובה ומאושרת. היחיד חי בתפיסה "מגיע לי שיהיה לי טוב", לכן אינו מוכן להתפשר ולעיתים גם אינו מוכן להשקיע מאמץ בתיקון אלא מחפש דרכים קלות יותר להתמודד עם בעיות.
פערים שנוצרים עם השנים – במהלך החיים חלים שינויים אישיים והתפתחותיים, כאשר בני זוג אינם משכילים להתייחס אליהם ולהתאים את הזוגיות לשינויים הללו, מוצאים עצמם מתרחקים זה מזו עד כי לא נותר להם דבר במשותף.
מחיר הגירושין אינו גבוה – זוג צעיר עדיין לא צבר נכסים משותפים, לכן פירוק החבילה אינו כרוך במאמץ מיוחד. נוסף על כך, האפשרויות הממתינות ליחיד בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות מקלות על המעבר מחיים כזוג לחיים כיחיד.
3. שינויים הקשורים לזוג:
הזוג טרם הטביע דנ"א זוגי – זוג שבתחילת דרכו עדיין לא הצליח לבנות את האני הזוגי, קל להם לפרק את היחסים מאשר לריב ולשקם את היחסים.
קושי להתאים עצמם לשינויים – החיים הזוגיים טומנים בחובם שינויים רבים במישור האישי, המשפחתי והחברתי. חלקם רצוניים וחלקם אינם כאלו. על הזוג להשכיל להתאים את הזוגיות לשינויים אלו להתארגן ולהסתגל לשינוי. מי שאינו מצליח עולה אצלו ההסתברות לגירושין.
קשיים בתקשורת – הזוג צריך לפתח תקשורת מקרבת ביניהם הכוללת יכולת אמפתיה, דאגה והערכה. זוגות אשר אינם מצליחים בכך חיים בעולם של כעסים ומריבות, הם נכנסים למאבקי כוח אין סופיים המתישים את הזוג עד אשר אין מה שידביק את הקשר ביניהם.
מה אפשר לעשות כאשר מגיעים למצב כזה?
זוגות שבוחרים לעלות שלב ביחסיהם, עברו ביחד את "התקופה הוורודה", שבה הזוג חווה בתחילת מערכת היחסים פרפרים בבטן והתרגשות רבה ולאחריה צלח גם את שלב מאבקי הכוח שבו קבעו את גבולות היחד והלחוד שלהם. עם הכניסה לחיי הנישואין הם נמצאים בשלב אהבה מודעת ובריאה שלב זה נמשך כל עוד שני בני הזוג מקיימים את הקשר ביניהם. הבסיס של שלב זה הוא השלמה של כל אחד מבני הזוג עם היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם, כך שהם מוכנים לוותר על מה שאין בשני. נוסף על כך, הם מגלים עניין ואכפתיות זה בחייו של האחר ומחפשים זמן איכות לבלות יחד. בני זוג אשר רוצים לשמור על יחסיהם לאורך שנים צריכים להשקיע על בסיס יומי, כמו אדם הדואג למזון ושינה בכל יום ואינו מסתפק בכך כי אכל וישן אתמול. לכן הזוג צריך ליזום פעולות ביחד ששניהם אוהבים ולהתניע את הזוגיות כל יום מחדש. זוגיות טובה אפשרית אם מתאמצים ומשקיעים.
על הזוג לזכור כי אף אחד אינו מתחתן כדי להתגרש. תהליך ההחלמה מגירושין, אפילו אם היו קצרים הוא ארוך ויכול להימשך עד חמש שנים. לכן כדאי להשקיע מאמצים ולקבוע מוסכמות ביחסים וכן דרכים לפתרון בעיות. על הזוג לקבוע גבולות, מהם הדברים שהם עושים לחוד ומהם הדברים שהם עושים יחדיו. לכל זוג יש את הנוסחה המתאימה לו. כמו כן, עליהם למצוא דרכים לניהול דיאלוג זוגי.
רונית כהן זמורה- מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת מטעם האגודה לטיפול זוגי ומשפחתי.
מחברת הספר ״תחנות החיים של הזוגיות״ – מדריך עבודה עצמית בזוגיות מ-א׳ ועד ת׳.
