פסיקת שמואל בר יוסף ביחס לתביעת אשה בה עתרה לפירוק שיתוף נדרשה לענות על תוקפה של התחייבות שהוסכמה בין הצדדים על אף שרישום הנכס ע"ש שניהם
מדובר בבני זוג שנישאו בשנת 2008 שחיי הנישואין לזוג אינו זר להם מאחר וזו הפעם השלישית בה הגבר נישא ולו אין ילדים מנישואיו הקודמים כאשר לאשה אלו הנישואין השניים ומנישואיה הקודמים נולדו לה ארבעה ילדים פער הגילאים בין בני הזוג הוא23 שנים כאשר בנישואיו אלו הגבר בן 72 והאשה כמעט חוגגת 50 .
לבני הזוג מנישואין אלו נולדו תאומים כיום בני 12
טרם נישואיו בפעם השלישית לגבר אשר במרוצת השנים רכש דירה ומכרה ב2015 בגין מכירה זו נרכשה דירה אחרת שנרשמה אף היא על שם הגבר בלבד. ביום 31.1.2017 נמכרה דירת ס', ונרכשה דירה ברח' ר' 13, ב.ב. דירה זו נרשמה ע"ש שני בני הזוג היא הדירה בעיקר מקרה זה הדירה בה עליה מתייחסת התביעה נרשמה על שם שני הצדדים, בחלקים שווים. ברקע לרכישת הדירה חתמה האשה על מסמך של "התחייבות להימנע מעשיית עסקה " התחייבות זו הגיעה למתן החלטה עם משבר אשר פרץ ביחסי בני הזוג ב2020 בעקבותיו הורחקה האשה מן הדירה .
לאחר פרוץ המשבר הוצאו הילדים ממשמורת בני הזוג לקלט חירום, משם עברו לפנימייה, בה הם שוהים עד היום.
ביום 18.1.2022 הגישה האשה תביעה בה עתרה (בין השאר) לפירוק השיתוף בדירה המשותפת, ולפסיקת דמי שימוש.
בדיון שהתקיים ביום 10.4.2022 הגיעו הצדדים להסכמה עפ"י סעיף 79 א בו תינתן החלטה ללא חיוב הנמקה בעניינם
בין יתר הטענות שהועלו מצד האשה למצבה הכלכלי אליו נקלעה עלו גם טענות התיישנות להתחייבותה מכוח דיני המקרקעין בנוסף לחוסר כוונתה בעת החתימה במקרה של היפרדות/ גירושין בין בני הזוג בטענות הגב אשר גם הם לא נחסכו מדובר בהתחייבות מודעת של הגרושה בנוסף לצבירת הנכס אשר בכלל נצבר טרום הנישואין של בני הזוג .
במתן פסק הדין עפ"י ציין בר יוסף בדחיית התביעה בין היתר כי "מדובר בניסוח 'סגור' שאינו סובל פרשנות מלבד משמעותו הרגילה של הכתוב "
ולטענותיה השונות בדבר השתתפות בשיפוץ הנכס שלא עלה בידו מעבר לטענות להיכנס לעובי הקורה מאחר והטענות הועלו כיתר הטענות ללא אסמכתאות אשר יאמתו אותן לאמיתה.
