האם נוצרייה האב יהודי המזונות יחושבו על פי הוראות החוק לתיקון דיני המשפחה – פסק הדין של רן ארנון

נוכח טענות לכאוריות על אלימות שהעלתה האשה שהו האשה עם בנותיה במעון לנשים מוכות . מעון זה שימש כקורת גג מחשש האשה לגירוש וזאת בעקבות הסדרתה כאזרחית טענות אלו נבעו לטענת האב בעקבות המצב הכלכלי הקשה של האם ולא בשל אלימות או חשש לה שלא התקיימו כלל .
לאחר תסקיר עו"ס ובהחלטת השופט יצאו האם עם בנותיה לדירה שכורה ובהחלטה זו הורה גם השופט לחדש את הקשר של האב עם בנותיו בנוסף נפסקו מזונות זמניים ע"ס 3120 ₪
האם שמיוצגת באמצעות עורכת דינה נאוה בן דוד מעלה טענות בדבר אי תשלומים שנקבעו בהחלטת השופט סירוב להשלים חוב עבר אי שיתוף פעולה בגידול הקטינות מרגע שנפסקו המזונות הזמניים כמו כן ציינה בן דוד כי אינו משתתף בחוגים, וקייטנות וקיים תיק הוצל"פ בגין החובות השונים .
עוד תיארה בן דוד את הקושי הנובע בגידולן של הקטינות בשל מצב האשה בחוסר פוטנציאל השתכרות האם לאור הקשיים הגדולים בדבר הגידול , חוסר השפה המקשה על החזקת עבודה בצורה מסודרת והציגה שכר מאוד מינימליסטי ע"ס 2500 ₪ לחודש אותם מרויחה האם בעבודות משק בבית הארחה. עוד עולה מטענותיה:
" למרות טענותיו שפוטר האב ממשיך לעבוד. בחשבונו מופיעות הפקדות רבות וכן הכנסות גבוהות מהשכרת נכסיו. נוסף על אלה מקבל האב הבטחת הכנסה, קצבת פנסיה, וכן עובד בעבודות מזדמנות במזומן. עיון בדפי חשבון הבנק של האב מעלה הכנסות של למעלה מ- 20,000 ₪.
לתובעת הוצאות מדור ואחזקתו, בעוד שהנתבע מתגורר בנכס שבבעלותו ללא משכנתא והוא בעל אמצעים ונכסי נדל"ן מהם קיימות לו הכנסות בסכומים גבוהים. כמו כן האב בעל רכב בעוד שהאם מתניידת בתחבורה ציבורית, גם בעבור צרכי הקטינות כגון תור לרופא, הגעה למסגרות וחזרה, הגעה לחוג וכל פעילות מחוץ לבית. "
נוכח הפער המשמעותי בהשתכרות הצדדים ביקשה בן דוד לחייב את האב ולרבות הוצאתיה הרבות עבור הקטינות ברכישת ביגוד ,הנעלה, ציוד לבית הספר וההוצאות הרבות .
לטענותיו של האב בדבר ילדיו הנוספים מנישואיו הקודמים ציינה כי מדובר בילדים בגירים לילדה עם הצרכים המיוחדים קיימת קצבה עבור צרכים אלו בקשתה מבית המשפט הנכבד עבור ההוצאות השונות מזונות ע"ס 4864 ₪ בנוסף לתשלום מלא על צהרון בכדי שהאשה תוכל לצאת ולעבוד .
האב מנגד טוען כי הוא מתקיים מדמי אבטלה בגובה של 3062 ₪ פרנסתו נפגעה עם ביטול סיווגו הביטחוני עקב תלונה שקרית שהגישה האשה כנגדו במשטרה הכנוסתיו אלו מופנים לבנו שנמצא בכלא ולגבי הכנסות נוספות קיימת הכנסה מינורית שמופנית לבנו כן קיים פער טוען האב בכך שהדירה בה הוא מתגורר שייכת לו בניגוד לאשה שמתגוררת בדירה שכורה יתרון זה יכול להיפתר בסיוע שכ"ד המגיע לאשה נוכח טענות אלו מבקש הוא לפסוק 1000 ₪ עבור כל קטינה הכוללים גם את המדור ואחזקתו.
השופט רן ארנון הדן בתיק ציין את החוק עליו התבסס בפסק הדין:
" החיוב במזונות הקטינות ייעשה על פי הוראות החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 שכן האב יהודי והאם נוצרייה ולפיכך לא חל עליהם הדין האישי.
סעיף 3א(ב) לחוק המזונות מטיל את החובה למזונות על שני ההורים והיא תיקבע ביחס להכנסותיהם וכן תיבחן על פי השיקולים המנחים שנקבעו בבית המשפט העליון בבע"מ 919/15 (פורסם במאגרים), לפיהם יש לגזור את גובה המזונות מיכולותיהם הכלכליות של ההורים מכלל המקורות העומדים לרשותם, וההפרש בין יכולותיו של כל הורה, וכן מחלוקת זמני השהות בין ההורים בפועל, ובשים לב לכלל הנסיבות העומדות בפני בית המשפט. "
ארנון שבפסק הדין גולל וניתח את שווי הכנסות הצדדים הכריע בפסיקתו כי על האב לשלם 2760 ₪ ובנוסף מדור ע"ס 1080 ש"ח נוספים עליהם הוסיף ופירט את תשלומי החוגים , הוצאות החינוך וההוצאות החריגות הנלוות אליהם.