הזוג מקיים הליכים שונים בהם קיימים איבחונים בנוגע לאופים מינוי של בית המשפט למומחה לאיבחונים השונים לא העלה דבר הבא למנוע מפגשים תחת פיקוח וע"כ התירו את המפגשים.
בעקבות אבחונים אלו פנו עורכי הדין של האשה יאיר לנדאו ונורית מן לערכאת המחוזי בבקשת רשות ערעור תחת טענה אחת מרכזית כי קביעתו של המומחה נעשתה כאשר חסרים אבחונים נוספים מעברו של הגבר המעידים על מסוכנותו לאור אבחונים אלו נכתבה חוות דעת מתוקנת ביחס לאב אך אין מניעה מבחינת קיום המפגשים.
מכאן הגיעה הבקשה לעיכוב ביצוע והבר"ע בה דן השופט שאול שוחט במרכז טענתיה של האשה היא ביקשה לפסול לגמרי את מתן חוות הדעת מכח פסיקת עליון שהוצגה במסגרת הבר"ע בה היא טוענת כי הסתמכות על ממצאים חדשים בעברו של האב הקשתה למעשה את חוות הדעת הראשונה בה הוא מאפשר את קיום המפגשים חריגה קיצונית בטעות היא הבסיס לתיקון ולא לביטול הקביעה .
השופט שאול שוחט שקיבל את הערעור פסק על מינוי חדש של מומחה מאחר ולא עסקינן כאן ב"עוד חומר רפואי" אלא עסקין בעיקר אופיו של האב בהסתמך האשה על טענותיה מעבר למינוי הטיל שוחט על האב הוצאות ע"ס 4000 ₪
