בקשה של בן בעקבות מצבו הרפואי של אביו למנותו כאפוטרופוס לכל ענייניו נבחנה על ידי השופט אריאל ממן ולא בבית המשפט את הדיון ערך ממן במקום נינוח עם צוות של בית משפט זאת נוכח סירובו של האב להגיע לבית המשפט.
מאחורי החלטת השופט אריאל ממן שפורסמה לאחרונה אין כמעט עניין משפטי חריף אלא הסיפור שעומד מאחורי פסק הדין של דאגה ומסירות לטובת איש אחד שבגינו ניתנה ההחלטה.
במסגרת הסיפור עתר בן לשמש כאפוטרופוס עבור אביו בן 70 שחולה בסכיזופרניה בנוסף לגידול סרטני ממנו החלים אך עדיין קיים חשש שישוב הבן ביקש להיות אחראי לכל ענייניו כאשר אביו סירב להגיע לבית המשפט על מנת לדון בבקשת הבן .
בטענה כי הוא לא עשה שום דבר המצדיק את הגעתו לבית המשפט .
הצעתה של עורכת הדין לשופט אריאל ממן כי ייפגש עם האב מחוץ לכתלי בית המשפט נענתה בהסכמה על ידו וכך נפגשו השניים לא באולמו של השופט אך דיון עם פרוטקול אכן נערך .
לאחר בחינת כל הנסיבות לרבות מצבו הרפואי של האב מצא ממן לדחות את הבקשה לא לפני שמונה לו אפוטרופוס לדין ע"מ שזו תשמיע את קולו בבית המשפט כך שלמעשה
בסיפור המתאר את הליך המשפט המובא בהחלטתו של ממן זה מעלה כמה נושאים מרכזיים שקשורים למערכת המשפטית ולערכים של החברה הישראלית. ניתן לזהות בסיפור הזה שלושה עמדות מרכזיות: עמדת האב, עמדת הבן ועמדת השופט. כל אחד מהם מספק תפיסה משלו על המצב ועל ההתנהגות הנכונה שצריכה להתפתח סביב העניינים המוצגים.
העמדה של האב נבונה לפי הנראות, והוא נראה כאדם עצמאי שמעולם לא צריך להיעזר באף אחד אחר בכדי לטפל בעצמו ובצרכיו הרפואיים. עם זאת, הסיפור מראה שהוא מתנגד לקבלת עזרה גם כאשר הוא חווה בעיות רפואיות רגישות וכאשר בנו מבקש להתמנות לאפוטרופוס על מנת לסייע לו. העמדה הזו מדגימה את הרצון לשמור על העצמאות והגבריות, אך בצורה שמסכנת את הצרכים הרפואיים והכלכליים שלו.
העמדה של הבן מתארת אדם שמתאפק מלהיכנס לקונפליקט עם אביו, אך עדיין מתאמץ לסייע לו ולטפל בצרכיו הרפואיים והכלכליים. בנו שדואג לצרכי אביו ושופט אחד שמקבל המלצה מעורכת דין למציאת פתרון יצירתי ומחוץ לקופסה . ראוי ומוערך .
