לבית הדין הרבני בתל אביב הגישה האם באמצעות עורכת דינה חיה לזר נוטקין תביעה למזונות ילדים ,החזקת ילדים, ותביעה רכושית, את תביעתה הגישה כחודש לאחר שבעלה פתח בקשה תביעת גירושין לה כרך את ענייני החזקת הילדים חלוקת רכוש, מזונות אשה וכתובה . כמו כן את הליך י"ס הגיש האב עצמו שיוצג ע"י עורכת הדין כרמית שריקי לזוג ארבעה ילדים כששלושה מהם קטינים ובגירה אחת כחודש לאחר הגשת תביעת האשה פתח הבעל בבית המשפט לענייני משפחה תיק מזונות ילדים .
כך שהלכה למעשה כל צד טוען אצלו לכתר ולעניינו למי הסמכות לדון בנשא מזונות הילדים מאחר ותביעות בעניין זה נמצאות כרגע פתוחות בשני ערכאות שונות תביעת האם בבית הדין הרבני ותביעת האב בבית המשפט לענייני משפחה
לעניין סמכות זו ודיון בעניין אשר הובא בפני הרכב הדיינים
הרב ישראל שחור, הרב דניאל כ"ץ, הרב נפתלי הייזלר
בטענותיו של הגבר במציאות הקיימת מתוך ארבעת הילדים שלושה אצלו ורק ילד אחד נמצא חלק מהזמן עם האם. והוא נושא בכל הוצאות הילדים. ולבית הדין לא קיימת הסמכות לדון במזונות הילדים מאחר והוא לא כרך את תביעת המזונות לתביעת הגירושין בנוסף בהתאםלבקשתו בכתב בה פירט כי אין לו כוונה לקבל את סמכות בית הדין .
בטענת האשה העובדה שמס' ימים לאחר תביעתה בבית הדין הרבני רץ האב לבית משפט לענייני משפחה להגיש את התביעה למזונות מוכיחה הלכה למעשה שלא נכרכה כבר תביעה שכזו .
בפס"ד תמציתי וברור פסקו הדיינים תןך מתן מס' דוגמאות מהפסיקה כי התביעה אשר נכרכה ע"י האשה נכרכה למעשה לתביעת הגירושין של הבעל ועל דינה להתקבל .
" לאחר עיון בטענות, היות והבעל פתח תיק גירושין והאישה פתחה לאחר מכן תיקים מטעמה הרי שהיא כרכה את תביעותיה לתביעת הבעל"
ומכן שהמשך הדיון לעניין מזונות הילדים יידון בבית הדין הרבני שלו הכתר במקרה הזה
