כיצד ניתן למצוא פיתרון צודק עקב שינויים מהותיים שיחלו בזמנים מעת עריכת ההסכם וקבלת תוקף של פסק דין מבית המשפט ניתן למצוא דרך פסק דין מנומק של השופטת פאני גילת כהן
שני הליכים לפני הגיעו לפיתחו של בית המשפט בפני השופטת פאני גילת כהן בהם תבע כל אחד מן הצדדים את משנהו
התובענה הראשונה הוגשה על ידי האשה בתביעתה תבעה האשה ביטול פסק דין שניתן בהסכמה, וליתר דיוק פסק דין המאשר הסכם לאיזון משאבים שנכרת ונחתם בין הצדדים בסיועו של בית משפט ואילו הגבר הגיש תביעה כנגד האשה במסגרתה עתר לאכיפת ההסכם האמור ולסילוק ידה מהמשק במושב הוא עיקר המחלוקת הצדדים היו נשואים בין השנים 1987-2010 כאשר פרידתם נעשתה 3 שנים קודם לכן ע"י עזיבתו של הגבר את הבית והסכם גובש לאחר המון דיונים והליכים בבתי המשפט בשנת 2012 עיקרי ההסכם היו:
נקבע במסגרתו בין הצדדים, כי לסיום ולסילוק כלל המחלוקות ביניהם ואיזון המשאבים, ישלם הגבר לאשה סך כולל של 800,000 ₪ (להלן: "תשלום האיזון") ב- 4 תשלומים שווים, כאשר התשלום הראשון ישולם ביום 15.8.2013; השני ביום 15.8.2014; השלישי ביום 15.8.2015; והרביעי ביום 31.12.2015. עוד נקבע, כי איחור של עד 30 יום בביצוע איזה משלושת התשלומים הראשונים לא ייחשב כהפרה של ההסכם ואיחור של עד 120 יום בביצוע התשלום האחרון לא ייחשב כהפרה של ההסכם.
כן נקבע, כי כל תשלום שלא ישולם במועד יישא הפרשי ריבית והצמדה ממועד החיוב ועד מועד התשלום בפועל. לצורך הבטחת התשלום התחייב הגבר למסור לידי האשה במעמד אישור ההסכם ייפוי כוח בלתי חוזר להעברת הזכויות במשק על שמה. עוד נקבע, האשה . תתגורר במשק עד לקבלת מלוא תשלום האיזון מידיו של הגבר . והוא יהיה מנוע מלהפריע לה לעשות השימוש בבית המגורים. עוד ובנוסף נקבע, כי בכפוף לקבלת מלוא תשלום האיזון בידי הגב' ש. והודעה מטעם מר ש., יהא עליה לפנות את המשק תוך 120 יום. כן התחייבה האשה לחתום במעמד אישור ההסכם על ייפוי כוח בלתי חוזר לצורך העברת הזכויות חזרה על שם הגבר והכול בכפוף לקבלת מלוא תשלום האיזון.
הצדדים קבעו גם, כי לאחר ביצוע תשלום האיזון לידי האשה במלואו וקבלת ייפוי הכוח מידה, יהא רשאי הגבר להותיר הזכויות במשק על שם האשה . או לחילופין להעבירן משמה לשם ילדיהם המשותפים או לשמו או מי מטעמו – הכול על פי שיקול דעתו והוא יישא במלוא העלויות הכרוכות ברישום ובהעברת הזכויות.
בין יתר טענות האשה אשר הועלו בכתב התביעה עיכוב הרישומים והלו"ז בו סוכמו העברת הזכויות והרישום הם בין היתר בשל חובות הגבר וכך למעשה הרצוי היה להעלים את הרכוש מפני נושיו הרבים של הגבר ואף ידעה בעת עריכתו כי אין כונה אמיתית לממשו מצידו ככתבו וכלשונו של ההסכם
וכי הכוונה למכור הזכויות במשק לצד ג' מצאה ביטוי מעשי רק בשלהי שנת 2019, דהיינו בחלוף ארבע שנים לערך מהמועד בו אמור היה הוא להשלים מלוא תשלום האיזון לידיה; עוד מציינת היא כי במסגרת ההסכם היא ויתרה על זכויות רבות שלה, לרבות כתובתה ומצהירה, כי יש באפשרותה לרכוש מידי הגבר שליש מהזכויות במשק לו הוא זכאי, ובכך גם תהפוך לבעלת מלוא הזכויות במשק. לטענתה היא הציעה לו זאת, אולם הוא סירב בכל תוקף כבר עובר לדיון בבית המשפט במסגרתו נערך ההסכם אושר וקיבל תוקף של פסק דין.
עיקר טענות הגבר התייחסו לכוונת האשה
כי בטיעוניה מבקשת, למעשה, האשה . לאחוז בחבל משני קצותיו שעה שהיא טוענת טענות עובדתיות סותרות: מחד נטען על ידה, כי ההסכם נזנח על ידי הצדדים בהתנהלותם, ומאידך טוענת להפרה יסודית של ההסכם על הגבר .עוד הוסיף הגבר כי בית המשפט טרם העניק תוקף של פסק דין שאל את הצדדים לגבי עיקרו ווידא כי הצדדים מודעים טוב לכוונתו של ההסכם ולסעיפיו השונים
בפסק דין מנומק ביותר השופטת פאני גילת כהן מפרטת את השתלשלות העניינים תוך כדי מתן ביטוי לאשמתם של שני הצדדים באופן התנהלותם הרשלנית באכיפת ההסכם בין היתר העלתה השופטת את ההבדל המהותי בין חוזה מסחרי לבין חוזה מעיין זה המתייחס לאיזון בין הצדדים ונותנת דגש על עיקרון מנחה בכל הסכם שהוא עיקרון תום הלב
בהכרעת הדין פסקה כי גרסת האשה היא מהמנה יותר בעיניה וכי היא לא מוצאת מקום לבטל את ההסכם עוד ציינה את השופטת את הקושי במתן פתרון לאומדן המשק ולאור העלייה בערכו וע"כ המחיר שייגזר ממנו יהיה שווה ערך ליום הפסיקה הנוכחית ועל אף הקושי כי האשה תצטרך לפנות את המשק מצאה היא כי למחדל אכיפת ההסכם יישאו בתוצאותיו למעשה שני הצדדים
כמו כן מצאה השופטת לפרוט את הקשוי בפתרון ונימקה מדוע הגיעה לתוצאה אשר הגיעה
"ערה אני לכך שפתרון זה משנה במידה מסוימת המתווה שנקבע בהסכם, אולם, לטעמי פתרון זה הוא הקרוב ביותר לאומד דעת הצדדים עובר לעריכת ההסכם, מביא בחשבון את מחדליהם ושינוי הנסיבות נוכח חלוף הזמן הרב מאז נערך ההסכם ואושר, ותוצאתו בעיני היא הצודקת ביותר בנסיבות העניין בהינתן כי בית המשפט אמון גם ואולי בעיקר על עשיית הצדק."
לא מצאה לנכון לפסוק הוצאות למי מן הצדדים וכל צד הגבר והאשה יישאו בעלות הוצאות המשפט כל אחד מצידו.
