דיון מקדמי אחד והסכמה בין הצדדים כי פסק הדין יינתן ע"ס האסמכתאות בהם מצויים כתבי הטענות זה כל מה שנדרש לשופטת ג'מילה ג'אברין כליפה להכריע ולהורות על דחיית התביעה מאחר ולא הצליח להוכיח כי הגשת הבקשה לעיכוב יציאתו מהארץ, נכנסת לגדר עוולה של תרמית או עוולת הרשלנות, לשון הרע ואו עוולת הנגישה ו/או כל עוולה אחרת.
המקרה מתייחס כפי שעולה מפסק הדין מדובר בזוג שנישא ב2008 כתוצאה מנישואין אלו נולדו לזוג 4 ילדים /
בענייני הגירושין בינo שהחלו ב2021 בקשות בדבר צווי הגנה ומזונות קטינים התנהלו בבית המשפט לענייני משפחה וענייני המשמורת רכוש וגירושין התנהלו בבית הדין הרבני.
הגשת בקשת האשה לעיכוב יציאתו מהארץ זכתה ליום אחד בו הסכימו שני הצדדים כי במידה ולא ישוב הגבר ארצה הדירה הרשומה ע"ש השניים תעבור לידיה של האשה בכלל .
אך מסתבר כי צו העיכוב נותר בשל סירובו של הגבר למתן הגט וע"כ מבקשת ב"כ של האשה עורכת הדין סימה כהן הוצאות על ההליך מאחר ומדובר בתביעה טורדנית וקנטרנית.
הודעתו על יציאה לחו"ל עם חבריו נעשתה באמצעות הוואטצאפ בכדי להסדיר את זמני השהות והשינויים הנצרכים עקב הטיסה .
האשה לטענתו הוציאה את צו העיכוב באותו היום ובכך עשתה שימוש בהליכי בית המשפט תוך שהיא מטעה את בית הדין הרבני .
סירובו של האיש למתן הגט הוא הגורם אשר עיכב את יציאתו מהארץ טענה זו יכולה להיסמך על חוות הדעת של המומחית בתיק אשר טיפלה בבני הזוג ובילדים.
ביטול עיכוב היציאה מהארץ ניתן רק לאחר שהתחייב הגבר כי במידה ולא ישוב ארצה תוך 30 ימים. החשש הוא חשש אמיתי על עגינותה של האשה ע"מ לבטח את חששה זה הוצא צו העיכוב לבטח לא ניתן לטעון בטענת לשון הרע כפי שנטען ע"י הגבר טענה עורכת הדין מאחר ומדובר לאנמת לאמיתה.
השופטת כליפה הדנה במקרה טענה על טענת ה"אמת דיברתי " כי על אף שהעלתה טענת אמת דיברתי עורכת דינה של האשה כלל לא הייתה צריכה להעלות טענה זו מאחר ומדובר בהליך משפטי שלו קיימת הגנה מוחלטת :
" סעיפים 13(5) לחוק לשון הרע , קובע כדלקמן:
"לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי –
(5) פרסום ע"י שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם או פרסום על ידי בעל דין ,בא כוחו של בעל דין או עד שנעשה תוך כדי דיון כאמור.
סעיף 13(5) מעניק הגנה מוחלטת למופיעים בפני גופים שיפוטיים. ההגנה מסורה לבעל דין ולעדים המופיעים בפני הגוף השיפוטי. התנאי היחיד שהחוק מציב לתחולת ההגנה הוא שהפרסום ייעשה "תוך כדי דיון" בפני הגוף המשפטי.
הפסיקה פירשה את המילה "דיון" במובן רחב מבחינת הזמן והמקום וראתה "בדיון" גם הליכים משפטיים הקשורים לדיון המשפטי, גם אם נעשים בכתב ולא בע"פ וגם אינם מתוחמים באולם בית המשפט.".
על עוולת הנזיקין ציינה כי :
" הוראת סעיף 60 לפקודת הנזיקין קובעת כדלקמן:
"נגישה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל – למעשה, ובזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברת – נגד אדם, בפלילים או בפשיטת רגל או בפירוק, וההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו, ונסתיים לטובתו, אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישה רק משום שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים".
הגשת בקשה לצו עיכוב יציאה בתיק המתנהל בבית הדין הרבני , איננה נופלת בגדר עוולת הנגישה, שכן זו איננה משתרעת על הליכים בפני בית הדין או על הליכים אזרחיים בפני בית המשפט ."
ובכך מכריעה את המקרה בדחיית התביעה ומותירה את האשה ועורכת דינה עם חיוך בתוספת של 4000 ₪ הוצאות. אותם יצטרך לשלם תוך 30 ימים.
