הזכות לפרטיות או חשיבות גילוי האמת בדרך שבה הושגו המסמכים – החלטת השופט יהורם שקד

במסגרת ההחלטה בה צריך היה להכריע השופט יהורם שקד עמדה הבחינה של הזכות לפרטיות אל מול הדרך בה הוצגו המסמכים מאחר ומסמכים אותם מציגה המבקשת הושגו בדרך של פריצה למחשב שמהות התביעה עוסקת באיזון המשאבים וההליך בין בי הזוג מתנהל לאורך ציר זמן ארוך הפרוס על מס' שנים.
בבסיס טענות האשה היא מייחסת את ערך המסמכים ואת הגלום בהם לאור התנהגותו בנוגע לחשיפת הקלפים כולם על השולחן וחובתו לגילוי חשיפתם למעשה של המסמכים יכולה להאיר את האופן בו התנהלו חייהם הכלכליים וליתן הבהרה לגבי היקף הרכוש אשר צברו בני הזוג במהלך חיי הנישואין האשה באמצעות עורכי דינה שמואל מורן ויהודית מייזלס ביטאו את הערך הראייתי של אותם מסמכים חובת הגילוי שבה לא עמד הבעל מנגד טענו עורכי הדין הסבו נזק נזקים כלכליים משמעותיים ומסמכים אלו יוכלו לכאורה לסייע לאשה במישור הראייתי .
החשיבות הקונקרטית של מסמכים אלו ככל הנראה היא אשר יובילו אל התוצאה אליה מכוונת האשה בחישוב איזון המשאבים מאחר והשליטה הכלכלית הייתה שייכת לבעל כך משתמע מטענותיה של האשה .
מנגד טוען הבעל כי עיתוי צירוף המסמכים אינו יכול להתקבל בשלב זה של התביעה ובניגוד להחלטה קודמת של שקד יצוין כי עורכי דינה של האשה הגישו את המסמכים לאחר הליך ממושך בו כבר נמסרו תצהירי עדות ראשית חקירות כך שעיקר ההליך ככל הנראה כבר מאחורי בני הזוג צעד שכזה בחשיפת מסמכים חדשים וקבלתם עלול לטרוף את הקלפים במקרה הכל כמובן בהתאם לחומר הגלום בהם .
אין שום הצדקה לקבלם טען הבעל מטענות של עיתוי צירופם וחמור מכך דרך השגתם
שקד שלפני שקיבל את החלטתו במסגרת זו פירט את חשיבות קבלת סדר הדין ואת סמכות בית המשפט באם ומה להחליט לעניין זה וכך ציין:
"בהחלטתי מיום 3.4.2023 קבעתי כי סדרי הדין והזכויות השמורות לצדדים בעניין הם לפי החלטה של בית המשפט ולא של בעלי הדין. כמו כן ציינתי שמכיוון שהמשיב לא הכחיש אף מסמך או טען לזיוף של מסמך כלשהו ניתנת לו ארכה בת 15 יום למסור את התייחסותו לכל מסמך ומסמך וכמו כן ניתנת לו הזדמנות נוספת (שנייה במספר) להודיע לבית המשפט אם הוא חפץ בקיום דיון בו ייחקרו הצדדים על תצהיריהם התומכים בכתבי טענות אלו. לאחר החלטה זו הגיש המשיב תשובה משלימה בה שוב נמנע מלציין אם הוא מעוניין לקיים דיון וחקירה על תצהירו וכתבי טענותיו בעניין. לגבי 13 מתוך 42 הנספחים אליהן התייחס האיש, הוא טען שהם חוסים תחת חיסיון לקוח עו"ד, אך לא טרח להביא ראשית ראייה בעניין. לגבי כלל המסמכים טען כי אין ביכולתו לזכור אותם או את נסיבות עריכתם והוסיף תיאור מופשט של מה המסמך מתאר תוך קביעה כי בגלל חלוף השנים, העובדה שאישר דברים מסוג זה בתצהירו או בעדותו, אין במסמכים כדי להביא תועלת ראייתית מכל סוג שהוא."
עוד טרם קיבל את טענותיה של האשה ציין שקד כי גילוי האמת היא סוג של ערך עליון בקבלת החלטות מסוגים אלו אך הוא מצא כי השגתם הינם הפרה ברף הנמןך כביכול
". אמנם, וכאמור בהחלטתי, גילוי האמת איננו ערך יחידי העומד בפני עצמו, ויחד עם זאת, בנסיבותיו של המקרה, בחרתי לבכר אותו על פני זכותו של האיש לפרטיות, בהינתן הקביעה בהחלטה שההפרה היא על הצד הנמוך ובכך שיש במסמכים לתרום לגילוי האמת בהליך משפטי וכן כי לא ניתן היה להשיג אותם באופן אחר, המקבילית נוטה לכיוונה של המבקשת וכפועל יוצא, אני מורה על קבלת הבקשה." עוד בסיכום הדברים בחר שקד לבקר את בחירותיו של הגבר בדרך ניהול התיק לאור התקופה הרבה בה ידע על המסמכים ועל המחיר שכרגע ייאלץ לשלם בשל בחירות אלו .
מעבר לקבלת הבקשה לאישור המסמכים הטיל על הבעל הוצאות ע"ס 20000 ₪