תביעה לאימהות להצהרה בה האם הגנטית היא אימה של הקטינה והיולדת היא אימה היולדת קיבלה את הסכמת השופט בר יוסף על אף שהזוג נפרד עוד במהלך ההריון .
תהליך קליטת ההריון בוצע בקפריסין ולאחר בדיקת סיווג רקמות שתוצאותיה אישרו קשר גנטי של בת הזוג לקטינה.
על פסק הדין ההצהרתי בו נקבע כי שתיהן אימהות של הקטינה טענה היועצת המשפטית לממשלה כי אנו תחת סמכות הדין הישראלי ועפ"י לא ייתכן מצב בו יינתן צו הורות הצהרתי אלא פסיקתי בלבד מאחר וקיימת לאם היולדת בלעדיות על היילוד .
על קביעה זו טענה המדינה כי יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת המייצרות הורות משולשת שבניגוד לדין הישראלי .
טובת הילד היא הבסיס המרכזי בזיקה הגנטית אליה התייחסו בנות הזוג ולפיו יוצהר כי שתיהן אימהות שוות זכויות לילדה כמו כן טענו כי אין חשש ממשי לטענת היועמ"ש מכח חוק תרומת ביציות והפונדקאות שכלל אינם חלים כאן היות ותרומת הזרע שניתן הינה תרומה אנונימית.
פסק הדין המנומק שנכתב על 18 עמודיו ורובו נכתב ע"י השופט נפתלי שילה התבסס על פסיקת העליון על ארבעת האדנים כך ראה את המקרה שילה וכך כתב:
" ביהמ"ש העליון קבע שיש ארבעה אדנים להורות כשהאדן הראשון הוא יילוד שנוצר מזרע וביצית של ההורים המיועדים, השני הוא מכוח זיקה פיזיולוגית מתוקף נשיאת ההיריון, השלישי הוא אימוץ והרביעי הוא מכוח זיקה לזיקה. בית המשפט קמא יצר מסלול הורות חדש שמאפשר שילוב של שני האדנים הראשונים, כך שבנוסף לאדן השני הוכרה גם אם נוספת על בסיס זיקה גנטית ליילוד. מקום בו קיימת הפרדה בין הזיקה הגנטית לבין הזיקה הביולוגית כמו במקרה דנן, בעל הזיקה הגנטית נדרש לכונן את הורותו באמצעות צו שיפוטי. הכרה בהורות על בסיס שילוב של שני האדנים יחדיו אינה אפשרית." בנוסף לזאת התייחס לציר הזמן שייקבע באם יחליט לקבל את הערעור ממתי תחול ההורות עפ:י פסק הדין שכבר ניתן אך מעל הכל ראה שילה את טובת הילד אולי מאחר והתייחסות בתי המשפט תמיד מכוונת לטובת הקטינים ולכן גם מצא ליתן הצדקה להכרעתו מהדין העברי שגם משם באה לו הנמקה יוצאת דופן שבסופה הכריע כי דין ערעור המדינה להידחות וקיבל את טענותיהן של שתי האמהות שיוצגו נאמנה באמצעות עורכי הדין שמואל מורן וטלי בן יקיר.
להכרעתו זו גם הצטרפו יתר חברי ההרכב השופט שוחט שהתייחס לחשיבות האנונימיות של תורם הזרע :
"ההורות הגנטית נגזרת מהזיקה הגנטית בין ההורה בעל המטען הגנטי והילוד שקיבל אותו.
הורות זו היא ההורות הראשונה והראשית מבין אדני ההורות ויסודה בזיקה הגנטית. זיקה זו מתקיימת, במקרה המיוחד שלפנינו, באם הגנטית ואין לשלול אותה רק משום שהילוד לא נוצר מביצית וזרע של הורים מיועדים.
מיוחדות המקרה שלפנינו, היות תורם הזרע אנונימי. אנונימיות תורם הזרע מסירה את החשש מקיומה של הורות משולשת. "
לדעתם של שני אלו ויותר מהכל הסבירה רביד השופטת השלישית בהרכב כי יותר מהכל והאדן החשוב ביותר הינו טובת הקטין .
בנוסף לדחיית הערעור תיאלץ המדינה להיפרד מ20.000 ₪ עבור הוצאות ההליך של שתי האמהות .
