התנגדות לצוואה שנידונה לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מעלה סיפור של הכרת הטוב מצד מנוחה אשר ערכה צוואה שבה הורישה את רכושה לרופא אשר טיפל בה ולאחות אשר סייעה לו בטיפולים השונים . ביתה היחידה הגישה התנגדות לצוואה .
ביתה היחדה של המנוחה אשר התנגדה לצוואה בטענות שונות של מצב רפואי אשר בגינו היא מבקשת לפסול את צוואת אימה השופט ארז שני בחן את נסיבות המקרה ופסק בתיק
יחסי האם והבת מנותקים זמן ממושך ולכן נראה כי האשה שלה אין עוד קרובים החליטה לגמול למי שחשבה שקרוב אליה ולמעשה הכרת הטוב בטיפול המסור התבטא בחלוקת עיזבונה הבת שעיקר טענותיה בהתנגדות לצוואה ניסתה לטעון כי מצבה הקוגנטיבי של האם אינו מאפשר לה להבין את מהות הצוואה אלא שציר הזמן שעליו התבססה הבת אשר הגישה חומר של כמה מאות עמודים על מצבה הרפואי אינו תואם את הטענות אל מול הזמן בו נערכה הצוואה.
מעבר לטענות הרפואיות העלתה הבת גם טענה של לחץ תלותי בו הייתה מופעלת אימה בהשפעה בלתי הוגנת נוכח הטיפולים השונים. טענותיה נדחו גם בבחינת מרקם היחסים אותם ציין ארז שני בפסק הדין
"סבור אני כי המתנגדת ידעה היטב על טיב יחסה של המנוחה אליה, הרי מערכת היחסים העכורה עוד היתה מילדותה וכללה נתק מוחלט עד לאשפוזה של המנוחה, והדברים לא הגיעו לכדי הדרה (לשיטתה) שכן המנוחה לא חשבה לנכון לומר לה הדברים ופעלה כראות עיניה וכרצונה."
התייחסות נוספת הייתה לדעתו של המומחה אשר מונה לבחון את המקרה
מעבר לדחיית התביעה הטיל שני על הבת הוצאות ע"ס 80000 ₪ כאשר יתחלקו לשני היורשים בחלקים שווים.
