פסק הדין אשר פורסם לאחרונה עוסק בתביעתו של גבר לביטול או לחילפין הפחתת מזונות בתביעה כמצוין בפסק הדין ביקש הגבר התייחסות בהתאם להלכת 919/17
ומפרטי המקרה עולים הנתונים הבאים :
בני הזוג נישאו בשנת 2005 ומנישואין אלו הביאו שני ילדים לעולם . הגירושין נעשו במסגרת הסכם כעשור לאחר נישואיהם ומתוך ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין התחייב האב לתשלום של3500 ₪ מזונות לא כולל מחציות . לגבי זמני השהות כבר אז הוסכם ביניהם כי יתקיימו זמני הורות שווים בהמשך לאותה שנה צורף נספח המגדיר את ימי הלינה
כשנתיים לאחר הוספת הנספח שבו השניים לבית המשפט לתקף נספח נוסף בו קיימת ההגדרה לגבי מחויבות כל אחד מבני הזוג לאופן איסוף הילדים .
תאונה לטענתו של הגבר אשר עבר ב2019 גרמה לו ירידה ניכרת בהכנסותיו כעצמאי ובעקבות תאונה זו אף נקבעו לו 30% נכות שינוי בהכנסותיו פירט עמדו על כ- 137,924 ₪ בשנת 2019 בעוד שבשנת 2020 סיכם ב הפסד בסך 56,494 ₪. מעבר לירידה זו ישנוה ציפייה לולד חדש עם בת זוגתו שגם לה מדובר בפרק ב' ולה קטין מנישואיה הראשונים בניגוד לגרושתו שלה קיימת יציבות כלכלית מאופי עבודתה כשכירה גם לה בן זוג עם השתכרות יציבה כעת משבונים את ביתם מתגוררים בני הזוג עם הילדים אצל הורי הגרושה כך שמצטבר חיסכון בדבר המדור . ע"כ פנייתו בתביעה לבית המשפט לביטול או לחילופין הפחתת המזונות .
התביעה נידונה אצל השופט הישאם שבאיטה שמצא לנכון לפרט את החלטתו לדחות את התביעה . הגירושין נעשו בהסכם כולל וקיים צורך להוכיח את שינוי הנסיבות המהותי לא הוכח כי אכן התקיימו כאלו בהסכם כולל ציין השופט הצדדים מגיעים לסכומים עפ"י מבחנים ושיקלולים רבים יתרה מזו חוסר סדר בנושא האסמכתאות שלא צורפו לתביעה בנוגע לטענות הכנסותיו כנטען הובילו את שבאיטה ככך הנראה להגיע להחלטת דחיית התביעה
מעבר לדחייה הוצאות הוטלו על הגבר ע"ס 20,000 ₪ שסיימו את התביעה את האשה בתיק ייצגה עורכת הדין שירה שואף דגן
