פסק הדין מתייחס לתביעות האשה דמי השימוש ראויים במסגרת תביעת פירוק השיתוף פיצויים על לשון הרע ותביעת הגבר על תוקפו של הסכם הממון שלא אושר בבית הדין הרבני ואותו הוא מעוניין לתקף/
השופטת הילה מילר שלו הדנה בעניינם על 51 עמודים פורסת סיפור חיים שלם עם מציאות כואבת אותה עברה האשה.
פסק הדין מתייחס לזוג שנישא בשנת 1979 והזוג הביא לעולם שלושה ילדים מהם כבר יש נכדים.
האשה כפי שצוין בפסק הדין בכירה במערכת בנקאית והגבר חשמלאי בהסמכתו אך כבר שנים אינו עובד וחי מקצבה של הביטוח הלאומי.
תשע דיונים עם שמיעת אינספור עדויות , כאשר מצד הגבר עדותו היחידה היא עדותו שלו לקח לה לשופט מילר ע"מ להגיע להכרעה
. מטענות האשה עולה כי הגבר מכור להימורים התמכרות זו גרמה לפתוח קרנות שונות ע"מ לכסות חובות של הפסדי ההימורים . ,10.000 ₪ בחודש כפי שתיארה
בנוסף לזאת האשמות על בגידה עם מנהל עימו היא עובדת כאשר הוא דואג להפיץ את השמועה לסביבתה של האשה ולבני משפחתה.
על הלשון הרע המוזכר בפסק הדין התייחסות רחבה עם העדויות השונות על התלונה אותה הגיש הגבר בנוגע ל"רומן " שייחס לה תוך שהשופטת מילר מציינת את גרסאותיו הסותרות של הגבר בחקירת עדותו .
על תביעת לשון הרע פסקה שלו 250.000 ₪ מתוך ה ₪ 350.00 שהתייחס כתב התביעה
בנוסף היא נותנת פסק דין הצהרתי ומורה על פירוש השיתוף בדבר מכירת הנכס .
את דמי השימוש הראויים גם כן קבלה האשה וזאת לאחר שאינה גרה בדירה מס' שנים לאור עזיבתה את הדירה לגור עם ביתה.
מחלוקת שנסובה בין האשה שטוענת כי דמי השכירות שוות ערך ל6000 ₪ והערכת הגבר ל5000 ₪ נפתרה על אומדן האמצע כך שהחיוב יהיה ע"ס 5500 ₪.
בגין הוצאות ההליך הארוך נפסק ע"י מילר סכום של 36.000 ₪ .לטובת האשה