אין מחלוקת כי השניים ניהלו מערכת יחסים זוגית ואף הודתה האם כי מדובר באב התנהלותו וכשרותו הם שגרמו לה לסרב להצהיר כי אכן מדובר באב גם עדות יכולה להתבטא עפ"י התנהגותה אשר מפסק הדין עולה שאף שימש כסנדקו של הקטין.
מס' ניסיונות ביצע הגבר לרשום את בנו במשרד הפנים ללא הצלחה כמו גם חוסר הצלחה להביא את האם לבית המשפט למתן הצהרה כי מדובר באב וע"כ לא נותר לו אלא לבקש בדיקה שתאמת את אבהותו . בדיקה כזו נעשית באמצעות סיווג רקמות . לאחר שניתן לו האישור מהשופט עובד אליאס מבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. הגישה האם בקשת רשות ערעור בנוסף לעיכוב ביצוע הבדיקה . ערעור זה נידון בפני השופטת ורדה פלאוט . שקיבלה את המלצות האפוטרופוס לדין ולנהל את טענותיה של האם לגבי כשירותו ומסוכנתו בתביעה נפרדת באם תחפוץ האם.
השיקול המרכזי שבחנה פלאוט אינו מתייחס לטובת הקטין במקרה הספציפי הזה ציינה ולאור טענות האם בנוגע להמתנה של הקטין שיביע את עמדתו כתבה כי מדובר בתקופת זמן ממושכת שכלל לא ניתן לדעת מתי תסתיים. זכות קיימת לכל אחד לדעת מי הוא אביו הביולגי. זה השיקול המרכזי ממנו פסקה פלאוט על דחיית הערעור.
מעבר לאישור ביצוע הבדיקה עקב דחיית הערעור וביטול עיכוב הביצוע הטילה פלאו על האם הוצאות ע"ס 7500 ₪.
