את ההתנגדות לצוואה הגישה הבת המנושלת ולהתנגדות זו הצטרף אחיה המנושל מפרטי המקרה עולה כי הבן טיפל טיפול מסור באימו בשנותיה האחרונות ובצוואה צויין כי עיזבונה יועבר אליו בכפוף לטיפולה עוד מטענות ההתנגדות עולה כי הבן לכאורה השתלט על כספי וחשבונות האם וניסה לנתק את נכדיה וילדיה . מניתוק זה למעשה פיתחה האם תלות בבן המטפל ובכך נוצרה עליה השפעה בלתי הוגנת.
השופטת עידית בן דב ג'וליאן שבחנה את המקרה לא מצאה לקבל את טענת ההתנגדות על טיפול הבת היא מציינת כי טיפול באימה שלה לווה בדרישת תשלום ולא מצאה כי הייתה לאם בעיה קוגנטיבית המצריכה חוסר הבנה בין רצונותיה הכנים .
כמו כן היא לא מקבלת את ניתוק היחסים ומאמינה כי הטיפול המסור נעשה מתוך כוונה כנה לצרכי האם. גם חוות הדעת של המומחה שמונה בתיק מתייחסת לעובדה כי האם הייתה צלולה והבינה היטב את מארג היחסים השונים.
מעבר לקבלת צו קיום הצוואה ודחיית ההתנגדות רשמה גם הוצאות ע"ס 46.402 ₪ ו7500 ₪ הוצאות על הבן שהצטרף לתביעה כשכ"ט