מהפרטים העולים מפסק הדין מדובר בזוג שהתגרש ב2014 ולהם בן אחד מגיש התביעה הוא האב הנישא בשנית וכחלק מטיעוניו מנשואין אלו ולאור התרחבות המשפחה הוא תובע את הפחתת המזונות.
הפחתת מזונות כידוע נקבעת בשל שינוי נסיבות מהותיות .
טוען האב כי זמני השהות שהורחבו מאז תוקפו של הסכם הגירושין מצדיק את הפחתת המזונות מאחר והשינוי העיקרי בזמנים אלו מתבטא בלינת הבן אצל האב כך שלמעלה מ40% מהזמן הילד שוהה עם האב
האם לעומת זאת טוענת כי השכר בהם משתכרים שני בני הזוג כעת הוא גבוה ומצבה הכלכלי ירד זאת בעקבות סגירת הקייטרינג אשר היה בבעלותה וכעת שכרה לא עולה אפילו על 7000 ₪
המקרה נידון אצל השופטת ליאת דהן חיון אשר בפסק הדין נימקה כיצד הגיעה להכרעה כי אכן יש הצדקה להפחתת המזונות והוא אינו בשל התרחבות המשפחה .
לעניין שכרם של בני הזוג כתבה השופטת כי לא הייתה הכחשה בנוגע לטענת גובה הסכום ממנו משתכרים בני הזוג.
אם כן מה שגרם לחיון לקבל את התביעה היה השינוי בזמני השהות שהם משמעותיים וניכרים לצורך הצדקת ההפחתה
חיון לבסוף קיבלה את התביעה ופסקה על ההפחתה בפער של 1300 ₪ תחילת החיוב של המזונות יחולו ממועד הרחבת זמני השהות
רק נציין שהאב לא שכר שירותי ייצוג ולכן ייצג את עצמו.
