זמני השהות של קטינה שנולדה לזוג שהספיק להיפרד עוד טרם לידתה נידונו בערעור בבית המשפט המחוזי על החלטת השופטת איריס אילוטוביץ סגל . כאשר האם הגישה את הערעור לא פחות משש החלטות קיבלו בני הזוג לאחר שקיבלו תוקף של פסק דין הסכם שגובש .
בו פורטו זמני השהות ומזונות הקטינה בו נקבע בנוסף כי הקטינה תישא גם את שם משחתו של האב שקיבל תוצאות חיוביות בנוגע לבדיקת סיווג הרקמות המאמתות את אבהותו.
אם הקטינה שהתנגדה נחרצות למפגשי האב ללא פיקוח נענתה ע"י בית המשפט כי קיום המפגשים בין הקטינה לבין אביה ייערכו במרכז קשר תחת פיקוח בעוד שעלה הצורך בהגשת תסקיר שזה לא איחר לבוא .
בתסקיר העו"ס דווח כי לאם חשש בנוגע להתנהגות האב מפני התנהגות אלימה אך נראה כי מדובר בחשש בלבד ובכל נושא קיום המפגשים ככל הנראה תהייה ירידה בהדרגתיות תחת הפיקוח שצויין במרכז הקשר ויוכל להפגש עם ביתו בנוכחות הוריו .
עוד עלה נושא היציאה ממרכז הקשר לגינה הסמוכה בו הוגדר הזמן איתה ישהה האב עם ביתו.
החלטות שונות שלא השביעו את רצון האם בכל הקשור לזמני השהות עם הבת גררו ערעור על ההחלטות השונות כמו כן בנוגע לשם המשפחה גם שם התנגדה האם לישא את שם משפחתו של האב על הקטינה מחשש שבעתיד לבוא יווצר נתק בין השניים . בשלב מאוחר יותר התרככה האם ונתנה את אימרתה ששם המשפחה אותה תישא הבת ייקבע ע"י בית המשפט ונטול להחלטתו הוא.
מרכז הערעור עסק בנושא זמני השהות של האב עם ביתו שהאם העלתה טענות למכביר על הפעלת לחץ בלתי פוסק ולהדרגתיות בסיום מפגשי האב עם הבת טענה כי ההחלטה התקבלה "באופן שרירותי ביותר" וללא קבלת יחס על טיפולו הפסיכולוגי של האב.
כמו כן האם טענה כי ההחלטות השונות לענייני זמני השהות נכפו עליה והיא לא הסכימה להם צעד שכזה טענה יגרוםל קטינה נזק בלתי הפיך בנוסף לזאת טענה האם כי לא ניתן לה יומה בבית המשפט על קביעת המזונות . וזמני השהות עתרה לקבל את שינוי וצמצום זמני השהות של האב עם הקטינה ולבטל את הרחבתם כפי שהוחלט בבית המשפט . עוד הוזכר בערעור החוקר הפרטי אותו שכרה האם לאור החשדות שאינו מטפל בילדה בה נראה כי מהמסגרת החינוכית הקטינה מועברת למטפלת וכי טעה העו"ס שקבע למעשה את זמני השהות. לא ניתן היה לחקור את הצדדים בעניין המזונות להגיש אסמכתאות ולנהל הליך הוגן .האב שכזכור מיוצג באמצעות עורכת הדין טלי בן יקיר העלה את טענותיו גם הוא:
טענותיו המרכזיות התבטאו בהפרת החלטות בית המשפט שעושה האם דין לעצמה וקובעת הלכה למעשה עובדות בשטח הסכמתו לקיום המפגשים במרכז קשר נבעה אך ורק בשל הצורך הדחוף של הכרותו עם ביתו מפאת הגיל בו נמצאת הקטינה טענות אשר הועלו ע"י האם נמצאו מופרכות בדבר מסוכנתו של האב שקיבלו איזכורים שונים בתסקיר .
בנוסף טען האב שהערעור לא מעלה כל חדש תחת השמש לאור ריבוי ההחלטות בהם האם מנסה לצמצם את זמני השהות עם הקטינה כמו כן ציין כי הקטינה כבר התרגלה ללינה בבית האב והרצון הנובע לצמצם לו את זמני השהות מתווסף לניכור הורי שמהווה סיכון ממשי לבריאותה הנפשי של הקטינה .
בדיון ארוך בו יצאו הצדדים להפסקה שבה לאולם הדיונים והביעה את הסכמתה לזמני השהות שנקבעו. כעת לאור רצונה לנתק את הילדה מאביה הגיעה האם בדמות ערעור על החלטות שאינה עולה בקנה אחד עם רצונה זה. לעניין המזונות טען כי בית המשפט בחן את תלושי השכר ואף קבע לו מזונות ברף הגבוה וע"כ יש לדחות את הערעור כולו.
הרכב השופטים במחוזי שבחן את נשוא הערעור כבוד השופטת עינת רביד – אב"ד
השופט נפתלי שילה ,השופטת סיגל יעקבי על ההחלטות השונות מצא לנכון לדחות את הערעור לאחר שזה הובא בתכתיבי טובת הילדה .
פרט לנושא המזונות בו ציין השופט נפתלי שילה שכתב את פסק הדין :
" בכל הנוגע לערעור ביחס לפסק הדין למזונות – הדין עם המערערת. בסיום הקראת פסק הדין ביקשה ב"כ המערערת לקבוע מועד להוכחות בתביעת המזונות (עמ' 46 שורה 24) וביהמ"ש קמא דחה את בקשתה והודיע שמדובר במזונות קבועים. ב"כ האם גם אמרה במפורש שהיא לא מסכימה להצעת האב לשלם מזונות בסך של 2,900 ₪ לחודש (עמ' 44 שורות 3-6). היה על ביהמ"ש קמא לקיים דיון כהלכתו ולאפשר למערערת להגיש את מלוא ראיותיה ולחקור את המשיב. לא ניתן היה לתת פסק דין מבלי לתת למערערת את יומה לאחר שהיא ביקשה לקיים דיון הוכחות."
שש החלטות אשר אחת מתקבלת בערעור גרמו להרכב להטיל הוצאות של 20,000 ₪ שאותם כינה שילה מופחתות. ויועברו לאב ולעורכת דינו מהערבות אותה הפקידה האם בעת הגשת הערעור.
