חג שבועות שמח-פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יְהוָה עִמָּכֶם

מאת:- שירה דיוק יועצת זוגית ומאמנת אישית

מדרש ויקרא רבה:
משל למלך, שהיה הוא ואוהבו בטרקלין וביניהם וילון, כשהיה מדבר עם אוהבו מקפל את הוילון עד שרואהו פנים אל פנים ומדבר עמו; אבל לאחרים אינו עושה כן, אלא מדבר עמהם ומחיצת הוילון פרוסה (והם שומעים אותו) ואינן רואין אותו. (ויקרא רבה, פרשה א פיסקה יג).
יש דיבור שמתרחש בין המלך והאנשים ואפילו תקשורת עם השלכות. הקשר ביניהם נעים וטוב אבל משהו חסר. יש מחיצה שאינה מאפשרת מראה, אינה מאפשרת עין בעין, אין שפת גוף ואינטונציות. לפי המדרש החידוש במעמד הר סיני הוא לא הדיבור כי אם חווית ההתגלות/הראיה. פנים בפנים! במצרים כבר היה דיבור ומסר, היו מופתים וניסים וציוויים.. התגלות פנים בפנים- לא היה.
פנים בפנים דיבר ה' עימכם = התגלות, שקיפות וצלילות בין העם ואלוקיו, בין חתן וכלה. וזה עיקר קבלת התורה, מפגש ישיר ולא מתווך. מפגש עם המקור, עם השרש ,עם החיות. הדיבור הוא ענין משני.
התגלות ללא תוכן, מרגש אבל בעיה. דיבור ללא התגלות מותיר את הלב שומם ואדיש.
ספר הכוזרי, מאמר א, אות פ"ז:
שֶׁהָעָם, עִם מַה שֶּׁהֶאֱמִינוּ בְמַה שֶּׁבָּא בּוֹ משֶׁה אַחַר הַמּוֹפְתִים הָאֵלֶּה, נִשְׁאַר בְּנַפְשׁוֹתָם סָפֵק, אֵיךְ יְדַבֵּר הָאֱלֹהִים עִם הָאָדָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהְיֶה הַתְחָלַת הַתּוֹרָה מֵעֵצָה וּמַחֲשָׁבָה מִחֲמַת אָדָם וְאַחַר יְחַבְּרֵהוּ עֵזֶר וְאֹמֶץ מֵאֵת הָאֲלֹהִים, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה רָחוֹק הַדִּבּוּר בְּעֵינֵיהֶם מִזּוּלַת אָדָם, בַּעֲבוּר שֶׁהַדִּבּוּר גַּשְׁמִי. וְרָצָה יְיָ לְהָסִיר הַסָּפֵק הַזֶה מִלִּבּוֹתָם וְצִוָּה אוֹתָם לְהִתְקַדֵּשׁ הַקְּדֻשָּׁה הַצְּפוּנָה וְהַגְּלוּיָה, וְשָׂם הַדָּבָר הַנָּחוּץ בָּהּ: פְּרִישׁוּת מִן הַנָּשִׁים וְהַזִּמּוּן לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי הָאֱלֹהִים. וְהִתְקַדֵּשׁ הָעָם, וְנִזְדַּמֵּן לְמַדְרֵגַת הַנְּבוּאָה, אַף לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי הָאֱלֹהִים פָּנִים בְּפָנִים. וְהָיָה זֶה אַחַר שְׁלשָׁה יָמִים בְּהַקְדָּמוֹת אוֹתוֹת גְּדוֹלוֹת מִקּוֹלוֹת וּבְרָקִים וּרְעָמִים וְאֵשׁ שֶׁסָּבְבָה אֶת הַר סִינָי, וְנִשְׁאֲרָה הָאֵשׁ הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם רוֹאִין אוֹתָה הָעָם, וְרוֹאִין אֶת משֶׁה בָא בְתוֹכָה וְיוֹצֵא מִמֶּנָּה, וְשָׁמַע הָעָם דִּבּוּר צַח בַּעֲשֶׂרֶת דְּבָרִים, הֵם אֻמּוֹת הַתּוֹרוֹת וְשָׁרְשֵׁיהֶן.
בעבר הקרוב, עם ישראל ראה ניסים, מכות במצרים וקריעת ים סוף ועל כן מסביר הכוזרי, ההתגלות אלוקית זה לא הסיפור, היו מפגשים בעבר, אבל יש בליבם ספק, איך ידבר האלוקים עם האדם, הרי דיבור זה ענין לבני אדם, דיבור הוא דבר גשמי. לאחר הכנה רוחנית מתאימה זכו העם לשמוע את הדיבור שהיה במעמד הר סיני והוא דיבור שהדהד באוזנים. לא דיבור פנימי כי אם דיבור גשמי. פנים בפנים זה לא הדבר אלא הדיבור האלוקי שנשמע באוזניהם. החידוש הוא דיבר ה'. התורה מדברת בלשון בני אדם ומדריכה אותנו איך לחיות. דיבור של התגלות הוא דיבור היוצא מן הלב ונשמע ומתקבל ומשמח ומענג ומניע..
אבל עדיין חסר כאן משהו… יכולה להיות התגלות ודיבור ,אבל דיבור בלי הקשבה אינו דבר שלם.

כך כשנגלה הקב"ה ליתן תורה לישראל, שמעו קולות ומתו, שנאמר (שיר השירים): נפשי יצאה בדברו.. וסומך המדרש את דברו על הפסוק בשיר השירים: ״נפשי יצאה בדברו״.
אריב"ל: כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה יצתה נשמתן של ישראל. שנאמר נפשי יצאה בדברו.
על פי המדרש, מה שהתחדש במעמד הר סיני זה הרצון העז של העם לקבל את דבר ה'. לקבל תורה. אנחנו -העם זה החידוש כאן! פנים בפנים דיבר ה' עימכם. עם ישראל הגיע למעמד הר סיני, אחרי שהשקיטו את כל הרעשים מבפנים ומבחוץ ואת התגובתיות ומוכנים לקבל ולהעצים את הדובר. בלי להוסיף כלום-התבטלות, שם את התוכן העצמי הצידה כמו כלי ריק מתוכן ומשתוקק לקבל..
כאשר מקשיבים כך לשני- מתרחש מסע פנימי עמוק.

בחג השבועות ב"חתונה" עם הבורא , יש לנו הזדמנות להכניס אל תוך הזוגיות שלוש יסודות להצלחת התקשורת:
1. להסיט את הווילון בינינו- להיפגש בלי מחיצות. דיבור אותנטי, שקיפות ובצלילות. בלי מתווכים, בלי צד ג'.. בלי מחשבות מה הוא יחשוב עלי מה היא תגיד לי… לקפל את הווילון עד שרואהו פנים בפנים.
2. לדבר דיבור צח- לא לתת לבן/ת הזוג לנחש מה עבר עלינו היום, לדבר את הדברים. דיבור היוצא מן הלב, דיבור שמספר את נימי הרגשות, דיבור שמפרט לפרוטות מלים את המחשבות. לא להשאיר את בני הזוג בשטח האפור. שמע העם דיבור צח.
3. הקשבה ממקום אמיתי לשמוע, עשה אזנך כאפרכסת. שים בצד את מחשבותיך/שאלותיך/תפיסת עולם שלך. היה פנוי ותרצה באמת לקבל את מה שבן/ת הזוג מדבר. זה הפירוש באמת להיות עם מישהו "עימכם".

כאשר זוג משתמש בכלי התקשורת האלה קורה דבר מופלא:
יש מפרשים שפרחה נשמתם, אין הכוונה דוקא שיצאה מהגוף אלה פרחה כמו פרח, שהנשמה שמחה מאוד במעמד הר סיני כמו פרח הפותח את עלי הכותרת שלו לקראת השמש או הגשם.

תנסו- מקסימום תצליחו!

שירה דיוק- מאמנת אישית לזוגיות ויועצת זוגית ברוח יהודית

בעלת תואר ראשון בחינוך וגיאוגרפיה ותואר שני בחינוך יהודי.
ברקע שנים של עבודה עם נוער שוליים- הבנת צרכי הנוער והתמודדות עם מעברי גיל ההתבגרות
ניהול מכינה קדם צבאית ,לימוד של שנים רבות על חסידות בבית מדרש לנשים (מתן, באור פניך)
מלמדת בבתי מדרש לנשים. עשייה נוספת גם בתחום של אומנות וכתיבה .