המקרה מתייחס לזוג שנישא ב2004 והתגרש ב2020 כאשר לאשה זהו הפרק הראשון ולגבר מדובר בפרק השלישי .
עוה"ד דבורה עטיה ציינה את הטעויות על המזונות הנמוכים בעיקר על צרכי הקטינים וביחסי ההשתכרות כפי שחושב ע"י סער .
עוד בכתב הערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בלוד קיימת התייחסות לזמני השהות אותם חישב בית המשפט לאב כאשר הם אינם לנים אצלו כלל ויש לייחס לו עפ"י זמני השהות כ6% בלבד .
עלויות נוספות אשר חושבו באופן שגוי מתייחסות להוצאות אחד הקטינים בשל מחלת הצליאק , טעות נוספת נרשמה גם היא כי על אף שלא ביקש האב לפטור אותו מחיוב המזונות פטר בית המשפט לילד שובר לפנימייה אלא רק ביקש שיפחית הוא ממזונות אלו .
גם לציר הזמן בהם יחל החיוב ממועד פסק הדין ולא ממועד הגשת התביעה עצמה שגם בזמן זה לא שולם ע"י האב מזונות עד למועד חיוב המזונות הזמניים .
וביחס להוצאות אשר לא נפסקו גם הם קיבלו התייחסות בטענות הערעור כי ראוי שייפסקו.
ההרכב אשר דן את המקרה השופט צ. ויצמן, השופטת ש. גלר והשופטת צ. גרדשטיין פפקין בחן את טענותיה של האשה לעומקה וקיבל יש לומר את חלקו הארי של הערעור .
עליו פסקו על העלאת סכום המזונות.
כך כתב ההרכב :
"המשיב ישא במזונות כל אחד מהילדים המתגורר בבית המערערת בשיעור של 800 ₪ לחודש הכוללים אף את הוצאות מדורו. המשיב יישא במזונות כל קטין הלומד בפנימיה, זולת הבן מ.מ., בשיעור של 350 ₪. "
בנוסף לזאת פורטו יתר החיובים והוצאות ע"ס 7500 ₪