בני הזוג החליטו להשתקע בארץ לאחר שנישאו ב2019 וביצעו עלייה ב2020
שנתיים לאחר שעלו ארצה באה כתוצאה מהקשר בת משותפת נוספת לאם ולמעשה אחות למחצה. בן הזוג של האשה במהלך כל הקשר עימה מגדל את ביתה של בת זוגתו כאילו ילדה שלו היא .הוכחה לקשר בין בן הזוג לקטינה מתבטאת אף בקריאתה של הילדה בכינוי "אבא" לבן הזוג בקשה כנה שהגישו השניים ע"מ להסדיר את מעמדו של הבן הזוג כאפוטרופוס לחובות ולזכויות . נענו בהתנגדות היועמ"ש בטענות של העדר עילה בדין ונסיבות מיוחדות המצדיקות מינוי אפוטרופוס נוסף, והן משום החשש לעקיפת דיני ההגירה באמצעות יצירה פיקטיבית של יחסי אפוטרופסות, מאחר והאשה וביתה נמצאות בהליך מדורג לקבלת מעמד בישראל.
גם מהתסקיר אשר הוגש מהאגף לשירותים חברתיים לא הומלץ על מינוי אפוטרופוס נוסף לקטינה ואף הודעה על ויתור של היועמ"ש על הגשת תצהירים מטעמה אך ניירת רלבנטית הוגשה בה הכניסות והיציאות של הגבר מהארץ בעקבות עיסוקו כטייס. לאחר שאלות הבהרה וחקירות בדיון שנערך בעניינם הגישו הצדדים סיכום בו פירטו את הטענות השונות מסיכומים אלו הגיעה רום פלאי להכרעה .
הכרעה בה היא מקבלת את הבקשה למינוי של הגבר לאפוטרופוס ומנימוק עיקרי של טובת הקטינה כעולה מפסק הדין:
" מינוי המבקש כאפוטרופוס נוסף לקטינה, ייטיב עמה, ויהווה נדבך נוסף לקשר ההורי המחייב בין המבקש לבינה. מנגד, דחיית הבקשה לא תשנה את המציאות הנוהגת בפועל, על פיה המבקש משמש לה כאב, אלא רק תמשיך ההתנהלות המסורבלת, אשר עלולה לפגוע בקטינה.
גם במידה והצדדים יחליטו להיפרד ביום מן הימים, טובתה של הקטינה עדיין תישמר אם ידאגו לה שני אפוטרופסים. בכל מקרה, כשם שבית המשפט ממנה אפוטרופוס נוסף, הוא יכול בנסיבות מתאימות גם לשלול את האפוטרופסות הנוספת במידה וימצא כי היא אינה לטובת הקטינה."
