פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעקבות ערעור אותו הגישה אשה באמצעות עורך הדין יוסי נקר משקף תמונה לא פשוטה בכלל שברקע המקרה מדובר בזוג עם קטינה בת 13 שההליכים המשפטיים בין בני הזוג בנוגע לזמני השהות מתקיימים משנת 2011 את הערעור הגישה האשה בשל טענותיה העיקריות כי האב מסוכן לקטינה וכי יש לקיים מפגשים בינו לבינה תחת פיקוח בלבד .
אלא שהיסטוריית ההליכים המשפטיים משקפים טענות שכבר נידונו ונשללו ע"י הגורמים המאבחנים התייחסים לדבר מסוכנותו של האב.
האם כך עולה מפסק הדין ביזתה לא פעם את החלטות בית המשפט עד שזה נאלץ להעביר את המשמורת לאב ומכאן הוגש הערעור .
את החלטת העברת המשמורת לאב בערכאה הדיונית נתנה השופטת איריס ארבל אסל וזאת בעקבות ההערכה כי אין להשליך את הקשר של האב עם ביתו הקטינה לאלימות הנטענת כלפי אשתו השנייה ולא נשקפת לה סכנה .
בכדי להבין כמה רחוק החליטה האם להתנגד לפסק הדין לקיום מפגשים של הקטינה עם אביה עולה מקרה כי האם נעלמה עם ביתה ואיתורן של השניים נעשה באמצעות משטרת ישראל. ולכן הוחלט באמצעות העו"ס והמשטרה כי הילדה תועבר לאב ולאם יינתנו מפגשים עם הקטינה באמצעות פיקוח בלבד. מפגשים אלו ייערכו במרכז הקשר ע"מ להסיר את החשש של מקרים עתידיים כאלו.
לטענת האשה הגבר הינו אלים כלפי אשתו השנייה והתנהגותו האלימה משליכה ומעידה על מסוכנתו כלפי הקטינה .
תסקירים שהוגשו דחו טענות אלו וזאת לאחר חקירות של אשתו השנייה של הגבר והעו"ס
עוד עולה מפסק הדין כי מפגשים של הקטינה עם האם הורחבו בהדרגתיות ואף הוסרו מגבלות הפיקוח עד לכדי לינה אצל האם בשנים של 2020, 2021
מהאבחונים השונים והתסקירים המשלימים בעקבות תביעת האם עולה תמונה כי מדובר באב אשר מיטיב עם ביתו הקטינה ולהם קשר חם ואוהב נשללה לחלוטין אפשרות המסכנות כלפיה וזאת בעקבות שיחות ומפגשים עם הקטינה שנערכו ע"י העו"ס
עוד עולה מהתרשמות העו"ס כמצוטט מפסק הדין :
"התרשמה מאב אוהב, מסור, מעורב וקשור מאוד לקטינה, כאשר הקטינה מצידה תמיד חיבקה אותו והביעה געגוע אליו… והייתה מאוד נינוחה ופתוחה לצדו".
גם היחסים של אשתו השנייה אל מול הקטינה מתוארים כיחסים בעלות חיבה וע"כ המלצתה של העו"ס הוא להשאיר את המצב על כנו כך שמשמורת הקטינה תהייה אצל האב ומפגשים בין האם לביתה התקיימו בהתאם לפסק הדין
לגבי מסוכנות האב כנטען ע"י האם נימוק העו"ס התבסס על אבחונים שונים טיפולים והדרכה הורית אותה עבר האב ולגבי יחסיו שלו עם אשתו השנייה חל חיסיון אך התיק אובחן ע"י ולא עולה ממנו כי קיימת סכנה ולו הייתה חוששת כי אכן קיימת מסוכנות היא הייתה פועלת בעניין.
על החלטה זו הגישה האם ערעור בו דנו הרכב השופטים טל לוי מיכאלי ,עינת רביד ונפתלי שילה אשר פסק הדין נכתב ע"י השופט שילה והסכמות השופטות באו בעקבותיו בהם הוא מוצא לדחות את הערעור וממקד את החלטתו בבידול המסוכנות לפי העולה מהאבחונים השונים וכך נכתב בסיכום פסק הדין :
" יודגש שפסק הדין בערעור לא הורה על עריכת חוות דעת מומחה למסוכנות. ההוראה הייתה על עריכת תסקיר משלים בנושא ממוקד והוא האם אירועי האלימות הנטענים של האב כלפי אשתו השנייה, משליכים על המסוכנות הנטענת של האב כלפי הקטינה. העו"ס בחנה את השאלה לעומקה ובין היתר אף עיינה בתיק שמתנהל במחלקת הרווחה ביחס לאשת האב והגיעה למסקנה חד משמעית שלא קועקעה בחקירתה, שאין כל קשר בין יחס האב לאשתו השנייה לבין יחסו לקטינה ולא קיימת כל מסוכנות מצדו ביחס לקטינה."
מעבר לזאת הטיל שילה על האשה הוצאות ע"ס 10,000 ₪ אשר יועברו מהערובה אותה הפקידה האשה טרם הערעור הוצאות אלו יועבו ע"י עורך דינה לעורכת הדין של הגבר שרה מינטוס.
