שתי תובענות שהגיש ידוע בציבור כנגד בנה של הידועה הוגשה בפני השופטת ורד שביט פינקלשטיין בגין פסק דין הצהרתי של היותו ידוע בציבור של המנוחה וכי מחצית מהנכסים ןהזכויות אשר צברו הזוג בחייהם המשותפים שייכים לו עם בקשה לצו מניעה אשר ימנעמבנה של מי שהייתה בת זוגתו להיכנס לדירה אשר בהם התגוררו הזוג ובתביעה השנייה אותה הגיש הידוע בציבור היא מתן צו ירושה ובשל היותה הידוע בציבור שלה זכאי לרשת כמחצית מעזבונה
ברקע התביעה מדובר בידועים בציבור אשר חיו חיים משותפים במשך כ 45 שנים בדירה אשר רישומה הייתה ע"ש בת הזוג בלבד ולה בן 1 מנישואים קודמים שבן זה למעשה הנתבע כמו כן טרם פסק דין זה לנפשות הפועלות בו רקע משפטי בתביעות הדדיות למתן צווי הרחקה האחד כנגד השני וכן מדירת המנוחה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה ו/או למניעת הטרדה מאיימת בהם איזכור מההליך ומקביעת השופטת המובאת כאן:
"אם כן, מהעדויות שבפניי, עולה כי שני הצדדים ניסו לנכס לעצמם באופן בלעדי את החזקה בדירה, כך שתחילה המבקש החליף את מפתח הדירה, כשבועיים לאחר פטירת המנוחה ולאחר מכן, המשיב הוא זה שהחליף את מפתח הדירה, באותו אירוע אלימות נטען מיום 12.11.20. עם זאת, אין בפעולות אלו שכל מטרתן לקבוע מסמרות בשטח בנוגע לזכויות בדירה על ידי שני הצדדים עצמם בכדי להוות איום ממשי המצדיק מתן צו הרחקה למי מהצדדים. מעבר לכך, וזה העיקר, הסטטוס קוו שהיה קיים עד אותו אירוע אלימות נטען ביום 12.11.20 אשר לא הוכח ואף מצאתי כי "נוצר" לצורך קביעת מסמרות בשטח, היה שלשני הצדדים הייתה גישה חופשית לדירת המנוחה, ועל כן, לא מצאתי לשנות סטטוס קוו זה"
רצון התובע למעשה בעיקרו כי יש להכיר בו כידוע בציבור של המנוחה וכן יש לקבוע כי הינו זכאי למחצית מכלל הנכסים שצבר ביחד עם המנוחה בתקופת חייהם המשותפים לרבות הדירה מכוח הלכת השיתוף בנכסים בין בני הזוג ידועים בציבור
כנדרש ומנימוקי השופטת עלו תבחינים בגינם ניתן לקבוע כי בני הזוג היו והוכרו כידועים בציבור ובהרחבה לעניין זה ציינה השופטת כי:
"נפסק כי אין מתכונת אחת של 'חיי משפחה' ב'משק בית משותף' המצויה אצל כל הזוגות הנשואים. שונים הדברים מזוג לזוג לפי השוני בגילם, השכלתם, מזגם, השקפת עולמם, ארץ מוצאם, הרגלי חייהם, מקצועם, מצבם הכספי, מצבם הבריאותי וגורמים רבים אחרים שלא נצליח למנותם ולמצותם (ע"א 107/81 אלון נ' מנדלסון פ"ד מג (1) 431, בעמ' 437-438). עם זאת, ככלל נקבע כי ככל שיוכח כי בני זוג מתגוררים במשך שנים ארוכות תחת קורת גג אחת המשמשת להם מעון משותף ובה הם מעבירים את עתותיהם, לרבות ארוחות וסעודות משותפות, כאורח חיים קבוע; יוצאים הם ומבלים ביחד, לבדם ועם אחרים; נוסעים נסיעות משותפות לחו"ל; דואגים האחד לרעהו מי במימון ומי בביצוע מטלות הבית ואף מביעים, האחד כלפי רעהו, את דאגתם למצבו ולהבטחת שלומו ובריאותו, יש בכל אלו כדי ללמד על יחסים 'בעלי אופי של חיי משפחה' ב'משק בית המשותף' לצורך הכרתם כ'ידועים בציבור' (תמ"ש (ת"א) 51940/98 פלונית נ' אלמוני (פורסם במאגרים, 4.8.02)."
בנוסף פירטה השופטת את התנאים בהם ידועים בציבור ובכוונתם לקיים משק בית משותף זאת ומאחר ובת הזוג אינה בין החיים ויכולה להביע את כונתה ורצונה לנוכח התובענות השונות
לאחר התבחינים פסקה פינקלשטיין כי בן הזוג הינו זכאי למחצית מעיזבון המנוחה וכי לא ניתן ליתן צו מניעה לדירה מאחר והם חולקים את הרכוש המשותף ביניהם וע"כ יש צורך בפירוק שיתוף זאת ובנוסף להוצאות ע"ס 20000 ש"ח אותם ישלם בנה של הידועה בציבור לבן זוגה של אימו שכאמור היה הידוע בציבור שלה
