במרכזה של התביעה וכפי העולה מן הכתוב מדובר על מנוח אשר היה במשך שנים ביחסים עכורים עם בני משפחתו ובהתכתבויות וואטצאפ עם בנו ( הוא התובע )הוא מביע חשש לחייו ביום בהיר בהיכנסו לדירת המנוח מצא את אביו שרוי במצב של חוסר הכרה עם חבלות פציעות שונות שככל הנראה נגרמו מפגיעה מכוונת לאחר מס' חודשים אחרי שהובהל לבית החולים נפטר המנוח אשר בצוואתו הוריש את כל עזבונו לבנו
. מגורי המנוח היו בסמוך לאימו בשטח מגוריהם ובהסכמתם ואישורם טרם לכתם לעולם הבא .יחסיהם העכורים של בני המשפחה עם המנוח נבעו בעיקר על רצונם של אחיו לסלקו מן המקרקעין לאחר לכתם של ההורים בתום השבעה ביקש הבן להגיע לבית האב על מנת לבדוק ולאסוף את חפציו ולהפתעתו הרבה לא מצא את המבנה היביל ולא נותר מזכר אביו מאומה. הבן הבין כי דודיו ניצלו את שהותו של המנוח מחוץ לבית ופירקו את המבנה הרוס כך שלמעשה לא השאירו אחריהם זכר לאחיהם לאחר פניות רבות זכה להשבת מוצרי החשמל שהיו במקרקעין שהם הרוסים .אי לכך ובהתאם לזאת תבע הבן פיצוי כספי עבור דברי ההרס השונים בנוסף לפיצוי של מזכרות מהמנוח שאותם לא יהיה ניתן כבר להשיב בטענות ההגנה של הנתבעים מגוללים האחים את עבירות המקרקעין בהם יש לדון ואת מסכת חיי המנוח אשר גר בדירת המטפל הזר להם ייעודו המקרקעין עוד טענו כי לא הם אלו אשר ביצעו את מעשי ההרס .כמו כן האחים מתארים את צווי ההגנה ביחסים עם גירושי הוריו את הרשעתו של הבן ואף את תקופת מאסרו לטענות ההגנה צירפו האחים אסמכתאות מהמנעולן אשר פרץ את דלת המנוח וציר הזמן בין מותו לבקשותיו השונות של אחיינם .
המקרה נידון באולמה של השופטת יפעת שקדי שץ אשר החליטה במתן פסק הדין לדחות את התביעה מאחר ולא הרים התובע את נטל ההוכחה הנדרש .
כמו כן חייבה שקדי בהוצאות נפרדות בהתאם לייצוג ע"ס 10.000 ₪
ועוד 3450 ₪ לייצוג נתבעת בנפרד.
