כשהכעס דופק על דלת הזוגיות

איך לזהות מתי הכעס הוא סימן לשבר מתקרב, מתי הוא דווקא יכול לחזק את הקרבה, ומהם הכלים שיסייעו להפוך אותו ממכשול להרגל בונה

צילום:AI

כעס הוא אחד הרגשות האנושיים הבסיסיים ביותר. כמו שמחה או עצב, גם כעס הוא רגש יסוד טבעי שמופיע אצל כל אדם, ובמיוחד בתוך קשר זוגי. קרבה יומיומית, חלוקת אחריות וציפיות הדדיות הופכים את הזוגיות לשדה שבו הכעסים צפים לעיתים קרובות. במידה מסוימת, זה אפילו סימן שהקשר חי, שאנשים עדיין מעורבים רגשית זה בזה.

אך בעוד שכעס מווסת עשוי לתרום לשיח פתוח ולקרבה, כעס בלתי מבוקר – כזה שמופיע כהתפרצות או כשתיקה רועמת  עלול להפוך למקור קבוע של מתח, שחיקה ואפילו פירוק הקשר. עבור רבים שחוו גירושין, ניתן להצביע בדיעבד על הכעס כעל אחד הגורמים המרכזיים שהובילו להתרחקות ולשבר.

מתי הכעס מופיע בזוגיות?

הכעס אינו נולד יש מאין; הוא נבנה מתוך סיטואציות מוכרות לכל זוג:

  • צרכים שלא נענים: כאשר בן או בת הזוג מרגישים שאינם מקבלים הקשבה, חום או שותפות, מתעוררת אכזבה שמתרגמת לכעס. חוסר מענה זה נתפס לעיתים כדחייה או כחוסר אהבה.
  • פערים מתמשכים: מחלוקות על כסף, חינוך ילדים, חלוקת תפקידים בבית או סגנון חיים, שאינן מקבלות מענה, צוברות מתחים שעלולים להתפרץ ברגעי לחץ.
  • שליטה וכפייה: כאשר צד אחד מנסה להכתיב לשני איך להתנהג, מה להרגיש או כיצד לפעול, מתעורר זעם על פגיעה בחופש האישי.
  • הימנעות מנושאים טעונים: כשבני זוג בוחרים לא לדבר על נושאים רגישים – אינטימיות, משפחה, קריירה, הכעס מתבשל מתחת לפני השטח ומחפש דרך לצאת.
  • חוסר ביטחון אישי: לא אחת, הכעס מכוון כלפי בן הזוג אך שורשיו פנימיים – חוסר שביעות רצון מעצמי, תחושת כישלון או קנאה. במצבים כאלה, בן הזוג השני הופך לשק חבטות רגשי.
  • סימן שהקשר הסתיים: לעיתים הכעס אינו אלא איתות לכך שהאהבה דעכה, שהזוגיות איבדה את משמעותה. במקרים כאלה, התפרצויות חוזרות ונשנות הן סימפטום לשבר עמוק יותר.

צורות ביטוי הכעס

כעס יכול להתבטא בגלוי, דרך צעקות, ויכוחים קולניים, האשמות ואף אלימות מילולית או פיזית. לאחר ההתפרצות לעיתים חלה הקלה רגעית אצל הכועס, אך הנזק המצטבר לקשר משמעותי.
במקביל, יש מי שמבטאים כעס באופן סמוי: התרחקות, שתיקה, הימנעות מקרבה ובריחה לעיסוקים אחרים. צורת ביטוי זו אמנם נראית "שקטה" יותר, אך היא עלולה לגרום לניכור רגשי ולהתבטא בתסמינים פיזיים – כאבי ראש, בעיות שינה ומחלות פסיכוסומטיות.

הפונקציות החיוביות  וגם השליליות

לכעס מייחסים לרוב קונוטציות שליליות, אך חשוב לזכור שגם לו יש תפקידים חיוביים.
הצד השלילי ברור: התרחקות, ביקורת, שיפוטיות, האשמות הדדיות ותחושת מיאוס שמובילה לנתק.
הצד החיובי פחות מדובר: הכעס הוא מעין צעקה שמזכירה לבני הזוג שמשהו בקשר דורש טיפול. הוא מאלץ לעצור, להתבונן ולהתייחס  ואם מתמודדים איתו נכון, הוא יכול לשמש מנוף לצמיחה ולחיזוק הקשר.

איך מתמודדים עם כעס בזוגיות?

כעס הוא לא הבעיה, האופן שבו מתמודדים איתו הוא שקובע את עתיד הזוגיות.

  1. זיהוי מקור הכעס
    לפני שמגיבים, חשוב לשאול: על מה בעצם אני כועס? האם זה על בן הזוג, או אולי על תחושת אכזבה מעצמי? האם מדובר בצורך שלא נענה או בפער מתמשך שלא טופל? עצם ההבחנה מונעת הכללה ("אתה תמיד…") ומאפשרת מיקוד.
  2. פסק זמן
    לא מומלץ לנהל שיחה בעת סערת רגשות. הפסקה קצרה – הליכה, נשימה עמוקה או זמן שקט – מסייעת להרגיע את מערכת העצבים ולמנוע פגיעה הדדית.
  3. שיח רגוע ומכבד
    כאשר חוזרים לדבר, כדאי להשתמש בשפת "אני" ולא "אתה". למשל: "אני מרגיש פגוע כש…" במקום "אתה אף פעם לא…". כך מונעים האשמה ומעודדים הקשבה.
  4. לקיחת אחריות
    כל צד נדרש לבחון את חלקו במצב. כעס חד-צדדי הוא לעיתים קרובות חצי תמונה בלבד. לקיחת אחריות אישית היא מפתח לשינוי אמיתי.
  5. המרת כעס לפעולה מתקנת
    אחרי שהכעס הובע, השאלה היא: מה אפשר לשנות כדי למנוע חזרה על אותה חוויה? כאן נולדות הסכמות חדשות וכלים להתנהלות עתידית.
  6. ניהול כעסים כגישה מתמשכת
    מדובר בתהליך של זיהוי סימנים מקדימים, וויסות עצמי ובחירה בתגובה מתונה יותר. זהו תרגול שמפחית נזקים ומגדיל את היכולת לנהל קשר יציב לאורך זמן.

ומה קורה אחרי גירושין?

גם כאשר הקשר מסתיים, הכעס לא נעלם. להפך – לעיתים הוא מתעצם. יש כעס על בן הזוג לשעבר, על נסיבות הפרידה, או על עצמנו על כך שלא הצלחנו "להציל" את הקשר. במקרים של הורות משותפת, הכעס אף מקבל במה יומיומית.
כאן חשובה במיוחד היכולת לנהל את הכעס, כדי לא לפגוע בילדים ולא להרוס את שארית התקשורת. עיבוד רגשי, תמיכה מקצועית או קבוצתית, והכרה בכך שהכעס הוא שלב טבעי בתהליך הפרידה – כל אלה מאפשרים להפוך אותו לכלי לצמיחה אישית במקום למכשול מתמשך.

לסיכום

כעס בזוגיות הוא בלתי נמנע, אך האופן שבו מתמודדים איתו קובע אם יהפוך לכלי בונה או להרסני. בזוגיות קיימת, הוא עשוי להצביע על בעיות שדורשות טיפול, ולאפשר שיח מקרב אם מתייחסים אליו בכבוד ובמודעות. לאחר גירושין, הוא יכול להיות חלק מהתהליך הרגשי שמאפשר שחרור והמשך חיים בריאים יותר.
השאלה איננה האם נכעס – אלא כיצד נבחר לנהל את הכעס.

רונית כהן זמורה- מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת מטעם האגודה לטיפול זוגי ומשפחתי.
מחברת הספר ״תחנות החיים של הזוגיות״ – מדריך עבודה עצמית בזוגיות מ-א׳ ועד ת׳.

לעניינים נוספים

עקבו אחרינו

במערכת

הצטרפו לניוזלטר שלנו

בהשארת פרטים אתם נשארים מעודכנים,
פסק דין שטורף מחדש את הקלפים, שינוי חקיקה, החלטה חריגה,
בהרשמה מהירה ישירות למייל