לאחר שנפתח תיק בהוצאה לפועל גילתה על עיקול הדירה מנפגעת העבירה של הגרוש שוטר לשעבר שהורשע באונס והטרדה מינית – פסק דין של מיכל ברגר בלום

מהסכם הגירושין שקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני עולה ויתורים נרחבים של האשה בגין תשלומי מזונות עבור שלושת ילדיה , מזונות אשה וכתובה ותוספת הכתובה. לנפגעת העבירה נפסק פיצוי של 335.686.64 ₪ במסגרת הליך תביעה זו הוטל עיקול על דירת הצדדים ע"מ להבטיח את תשלומי פסק הדין.
בהתאם להסכם הגירושין ולאחר מס' שנים נודע לאשת השוטר המורשע בגין העיקול בזמן ניסיונותיה להעברת דירת המגורים על שמה ובהתאם להסכם הגירושין.
כספי הפיצויים אשר נפסקו לנפגעת העבירה לא הועברו אליה וע"כ פנתה להוצל"פ לאכיפת פסק הדין משהבינה האשה כי אינה יכולה להעביר את הדירה ע"ש באופן עצמאי הגיעה לסיכום עם נפגעת העבירה כי תשלם לה מכספה 250.000 ₪ ובתנאי שזו תוכל להמחות לה את זכותה כלפי בעלה לשעבר.
תביעה זו הוגשה עם יתר הויתורים אשר עשתה האשה בהסכם הגירושין הכוללים את מזונות הילדים רטרואקטיבי ובנוסף לזאת תבעה 45000 ₪ עבור שכ"ט העו"ד שערך את הסכם הפשרה שנחתם בינה לבין נפגעת העבירה .
טענות למכביר הוגשו על ידי האשה באמצעות עורך דינה אמיר קוזקוב :

מס' שנים התקיים הליך משפטי כנגד הבעל שוטר לשעבר ובגין הליך זה נלקחו הלוואות רבות ע"מ לממן את עמדת ההגנה זאת לאחר שהתברר לאשה כי גם מס' שנים קודם לכן בגד באשה עם אשה אחרת מעבר להלוואות הבנקאיות נלקחו גם הלוואת מגורמים נוספים הלוואות אלו נלקחו גם לצד איומים שונים מצד הבעל בדבר התאבדות באם ייאלצו להתגרש ולחצים אשר הפעיל הגבר על אשתו לאחר שההליך האחרון הסתיים בבית המשפט העליון עקב דחיית ערעורו התגרשו השניים .
האשה המשיכה לשלם את הוצאות גידול הקטינים לצד תשלומי המשכנתא בנוסף לכספים אשר נלקחו לצורך הגנתו במקביל מצוין כי ההסכם נערך ע"י עורכת הדין אשר ייצגה את הגבר בהליך האזרחי לאור ויתורים שנאלצה לעשות בדבר המזונות בכתובה אשר מקבלים ביטוי לחשיבות נושא הדירה
העיקול כשלעצמו נודע לאשה רק במסגרת פעולתה מול החברה המשכנת לרישום מלוא זכויותיה בדירה ולאחר שחרורו של הגרוש מן הכלא פנתה האשה אליו במסגרת הליך יישוב סכסוך בבקשה שיורה על הסרת העיקול ע"מ לממש את ההסכם אך זה סירב לעשות כן תביעת הנפגעת עבירה אינה קשורה אליה ולא ידעה על נושא עיקולה .
ההסכם אליו הגיעה עם נפגעת העבירה נעשה בשל אילוץ שלא תימכר הדירה לצד ג' וע"כ היא תובעת פיצויים בגין אותם תשלומים אשר מקורם היו שייכים בכלל לגרוש .
עוד מעלה קוזקוב את הסעיף מדיני החוזים ומדגיש את חוסר תום הלב הגרם באופן בוטה להפרת ההסכם
עוד הציג בטענות את הסעיפים מתוך ההסכם עצמו בהם נכתב
"הוסכם כי מיום חתימת ההסכם לא ישא מי מהצדדים בחובות משותפים ואו בכל חוב מכל סוג שהוא שנצבר למי מהצדדים וכי כל החובות המשותפים ו/או האישיים שהיו למי מהצדדים אוזנו במסגרת ההסכם. עוד סוכם כי כל חוב שיצמח למי מהצדדים לאחר מועד חתימת ההסכם יחול על אותו צד שגרם לחוב בלבד. "
הפער בין שווי הדירה לסכום התביעה עולה ב300.00 ₪ לטובת הנפגעת וכי לו ידעה בכלל על האפשרות לא הייתה מגיעה לכדי הסכם כל זאת לאור העובדה שמדובר בחובו שלו עקב מעשיו. בסיכום טענותיה נכתב:
" סיכומם של דברים טוענת התובעת כי סבלה מהנתבע רבות לאורך השנים. לא זו בלבד שבגד בה עם נשים אחרות והשפיל אותה, הוא גם הואשם והורשע בהטרדות מיניות ובאינוס, נאסר ונכלא תוך שהדבר סוקר בכלי התקשורת וגרם לה ולילדיהם מבוכה רבה. כתוצאה מכך הוא נטש אותה לגדל את הקטינים בגפה, לשלם לבדה את דמי המשכנתא ולשאת לבדה במזונותיהם ובמדורם. בנוסף לכך הפר את הסכם הגירושין ברגל גסה, אילץ אותה לשאת ולתת עם נפגעת העבירה ולשאת בחובותיו לבדה."
מטענותיו של הגבר הוא מרכז את התייחסות טענותיה כי היא ידעה על העיקול ולא מדובר בתום לב כפי שהיא מציגה את הדברים עוד הוא טוען כי במהלך ריצוי מאסרו בוצעו מס' העברות עבור ההוצאות השונות וכי יצא מהכלא בלא כלום לאחר שויתר במסגרת ההסכם על התנאים הסוציאליים השופטת מיכל ברגר בלום שדנה בתיק מצאה לקבל התביעה במלואה ממס' נימוקים המוצגים בפסק הדין שבעיקרם היא מתייחסת לזמן בו התגבש החוב ועל ציר זמן זה יש להתייחס שהתגבש לאחר הסכם הגירושין.