הסכסוך הוא עבור מגרש הרשום ע"ש שניים מתוך חמשת האחים כאשר האחד טוען לבעלות בלעדית על אף הרישום והשני מעוניין בפירוק שיתוף. רכישת הקרקע נערכה לפני שנים על העובדה כי חלק מהאחים התגוררו בארץ וחלקם מעבר לים אין חולק על כך גם הצביעו בהעברות הכספים שעוד נגיע אליהם בהמשך שהוצגו בעת הרכישה לאחר המכרז אותו הוציאה רשות מקרקעי ישראל .
בדיונים השונים שמעה השופטת גדיש כמעט הכל ביחס לכספים שהועברו מהלבנה בלדרות ועד להעלמות מס בדרכים לא דרכים השופטת גדיש אף מציינת כי פסק הדין הנוכחי יועבר לרשות המיסים ע"מ שזו תיבחן את תקינות ההליך. ותשקול אם יש עילה לפתיחת הליכים מצד הרשות כנגד מי מהאחים מפסק הדין עולה התנהלות האחים בנוגע לשימוש בכספים תוך ציון סכומים הזויים בהם כל אח מטיל על אחר האשמות השופטת נאוה גדיש התמקדה בנשוא התובענה לגבי הבעלות במקרקעין ולאחר שנאלצה לבצע בדיקה לגבי אמיתות מסמכים אותם הציג אחד האחים שהתבררו באופן ודאי כמסמכים מבנק בשוויץ כמזויפים .
ההוצאות הם סכום מינורי ביחס להיקף העבודה בתיק והשנים הרבות בהם התנהל המקרה שבסופו היא פוסקת כי הרישום הינו הרישום המצביע על הבעלות ומכאן פסקה על פירוק השיתוף והוצאות מטילה על האח התובע בסכום של 180.000 ₪
