מאת ורדית נבו -יועצת זוגית
לא יודעת אם יצא לכם לחשוב את המשפט הזה כלפי בן/בת הזוג, אבל בקליניקה אני שומעת אותו הרבה (בניסוח כזה או אחר, כמובן). המשפט הזה מייצג תחושה של תסכול ועייפות.
וואלה, אני מבינה את זה….
שנים של נישואין לבן/בת זוג 1, מביאים אותנו להיכרות עם אופן החשיבה שלו, המניעים שלו, ההרגלים שלו ואפילו עם הדרך שבה הוא מנהל איתנו קונפליקטים. למשל: אישה שיודעת שאם היא תבקש מבן זוגה לקום לתינוק באמצע הלילה, אז יפרוץ ריב, עלולה להעדיף להימנע מהוויכוח, לקום לתינוק, בעצמה. וכן, ההבנה הזאת יכולה בהחלט לעייף ולייאש.
מצד אחד, ההיכרות שלנו את הדינמיקות הזוגיות שלנו, היא נפלאה היות והיא מייצרת הרגלים שמקלים עלינו בחיים ומאפשרים לנו לנהל את משק הבית, הילדים והקריירה. כך בדוגמא לעיל, יכולים בני הזוג לחלק משימות באופן הגון (לאוו דווקא שיוויוני) שיתאים לשניהם.
מצד שני, ההיכרות הזאת גם מקשה עלינו לשנות את ההרגלים שראוי לשנות במערכות היחסים עצמן ולעיתים, מאפשרת לנו להרים ידיים. וכשאנחנו מרימים ידיים, אנחנו בעצם מסתכנים בהרס הזוגיות, על פי ‘סממני הרס זוגי’ של פרופ’ ג’ון גוטמן.
אז תשאלו אותי: מה את מציעה, שנריב כל הזמן?
לא, במקום להשקיע זמן בקונפליקטים, תשקיעו זמן להכיר האחד את השנייה מחדש.
כן, מחדש…
תיזכרו במי שהייתם לפני 15 שנה, כשהתחתנתם, ובמי שאתם היום: 3 ילדים אחרי, החלפתם לפחות 2 מקומות עבודה, למדתם ואולי אף שיניתם קריירה – אתם פשוט לא אותו בנאדם וכך גם בן/בת זוגכם.
היכרות מחודשת תצריך מכם להשקיע אנרגיה בשאלות ובקרבה, בזמן איכות ובבילויים, בנתינה ובטיפול, אבל גם תרכך את החשיבה שלכם ובאופן טבעי תשנה את הדרך בה אתם רואים האחד את השנייה ותביא לשינוי בדינאמיקה הזוגית.
ואז אולי גם תופתעו מהתשובה לשאלה “למה להתווכח או להשקיע?”
כי אולי תענו בעצמכם: “זה שווה את זה”, כי יכול להיות שתכירו אדם מעניין, שמתפתח עם השנים, שאולי גם כיף להיות איתו, שהמשפחה חשובה לו, שאתם חשובים לו וששווה להשקיע בו.
מה שבטוח זה שתגלו שאם משנים את ההרגלים, אז כמעט תמיד התוצאה משתנה והיא לא ידועה מראש!
ורדית נבו
מגשרת ויועצת לזוגות וליחידים בקליניקות הפרטיות במזכרת בתיה ובפתח תקווה
מרצה בנושאי זוגיות ותקשורת מקרבת וחוקרת בתחום יישוב הסכסוכים מטעם אוניברסיטת בר אילן.
