לאחר מאבק משפטי והלכתי שנמשך למעלה מ־30 שנה, קבע בית המשפט לענייני משפחה בירושלים כי גבר שסירב בעקביות לתת גט לאשתו יפצה אותה בסכום חריג של כ־4.7 מיליון שקלים. השופטת ריבי לב אוחיון הגדירה את המקרה כ"אחד החמורים שידעה מדינת ישראל בתחום סרבנות הגט", והבהירה כי מדובר בפיצוי שנועד לשקף פגיעה מתמשכת וחמורה בזכויות יסוד של האישה.
במרכז הפרשה זוג שנישא תחילה בנישואים אזרחיים בחו"ל, בעת שהאישה הייתה נוצרייה. לאחר שנפרדו והתגרשו אזרחית, עבר הבעל לישראל והאישה – שהתקרבה ליהדות – השלימה גיור אורתודוקסי שהוכר על ידי הרבנות הראשית. בני הזוג חידשו את הקשר, נישאו ברבנות ונולדו להם שלושה ילדים נוספים. אלא שבשנת 1995, כשהאישה בת 31 בלבד, יחסיהם עלו על שרטון והיא פנתה לבית הדין הרבני בבקשה לגירושין.
כעבור מספר שנים חייב בית הדין הרבני את הבעל במתן גט. הוא סירב – וסירוב זה הפך לציר מרכזי בחייה של האישה. במשך יותר מ־18 שנה ריצה הבעל מאסר אזרחי, לרבות תקופות בידוד, והוטלו עליו מגבלות חמורות – אך עמדתו לא השתנתה. טענתו המרכזית נותרה בעינה: הגיור שעברה אשתו, לשיטתו, אינו תקף.
גם ניסיונות עקיפה הלכתיים לא הביאו פתרון. פסק של בית דין פרטי שהכריז על האישה כפנויה לא הוכר, ובית הדין הרבני הדגיש כי כל פסקי החיוב בגט שניתנו לאורך השנים עומדים בתוקפם. במקביל אף הוגש נגד הבעל כתב אישום פלילי בגין הפרת הוראה חוקית, והוא נשלח למאסר נוסף.
רק לאחר כל אלה פנתה האישה לבית המשפט לענייני משפחה והגישה תביעת נזיקין על סך שישה מיליון שקלים – פיצוי של 200 אלף ש"ח לכל שנת סרבנות. את התביעה הגישה באמצעות עו"ד יעקב קצין ובסיוע מרכז צדק לנשים, אשר ייצגו אותה ללא תמורה.
בפסק דין מקיף וטעון רגשית כתבה השופטת כי השאלה איננה רק כספית: "מהו המחיר של שלילת חירותו של אדם, והאם פיצוי כספי יכול לרפא עוול שנמשך עשרות שנים?" לדבריה, הבעל גזר על האישה בדידות כפויה, מנע ממנה זוגיות וחיי משפחה, ופגע פגיעה קשה באוטונומיה, בכבוד ובחירות שלה.
בית המשפט אימץ גם את הביקורת החריפה שנמתחה על הבעל בפסקי הדין הרבניים, שתיארו אותו כאדם עיקש ואכזרי, הפועל ממניעים נקמניים. נקבע כי כאשר סרבנות הגט נובעת מדווקנות ומרצון להשפיל – יש הצדקה לפסיקת פיצוי מוגבר.
בסופו של יום חויב הבעל לשלם לאישה 4,743,292 ש"ח, בצירוף הוצאות משפט. השופטת הדגישה כי מדובר ב"נחמה פורתא" בלבד, אך הביעה תקווה שפסק הדין ישמש אמירה ברורה: מערכת המשפט האזרחית לא תעמוד מנגד מול תופעת סרבנות הגט, במיוחד כשהיא הופכת לכלי של שליטה, ענישה והשפלה לאורך שנים
