המקרה בו פסקה השופטת אלפסי מתייחס לשלוש תביעות שונות בענייני הזוג – תביעת מזונות ,איזון משאבים ודמי שימוש ממנו עולה תמונה קשה של התעללות כלכלית והברחת נכסים אותה ביצע הגבר
.בפסק הדין שחולש על 37 עמודים מפורט ציר הזמן של שנים במערכת הנישואין בה האשה חיה תחת מרותו של הגבר מתוך פחדים האשה קצינה בכירה שהביאה עם בעלה לשעבר ארבעה ילדים .
הגבר ניהל חנויות תכשיטי יוקרה ומכר את חלקו לאחיו ככל הנראה ע"מ להבריח את התכשיטים
בחלוקת הרכוש השופטת אלפסי מקבלת את טענות האשה כי מחצית מן הסחורה בחנויות שייכים לאשה בנוסף למחצית מדירת המגורים . אך את תביעת המזונות דוחה כמו גם את תביעת הגבר לדמי השימוש .
במקביל לזאת לא חסכה אלפסי ביקורת על התנהגות הגבר שכתבה כי גם בהליך עצמו התנהגותו בעייתית בלשון עדינה ולא רוצה לחשוב כיצד התנהגותו כשאין רואה .
ציטוטים למכביר בדבר התנהגותו האלימה גם כן מצויים בפסק הדין ממנו גם עולים האיומים אשר הפגין הבעל כלפי אשתו "מאחל שתהיי נכה"
.יצוין כי אלפסי נימקה את הכרעתה לאור פערי השכר בין השניים כאשר האשה נשכרת כקצינה בסך של למעלה מ17.000 ₪ בעוד הגבר חי מקצבת נכות כיום לאור מצבו הרפואי.
לנושא התכשיטים שקיבלה במתנה במשך חיי הנישואין וכחלק ממתנות החינה אלו פסקה אלפסי שייכים לאשה ביחס לתכשיטים בחנויות יתחלקו בין השניים.
ביחס לדירת המגורים איפשר אלפסי לאשה לרכוש את חלקו בדירה ופירטה בפסק הדין אתיתר הרכיבים בעניינם.
