המקרה מתייחס למנוחה ילידת תימן שהלכה לעולמה בגיל 86 והותירה אחריה שלושה ילדים שברקע קיימים שלוש צוואות אותם ערכה בחייה כאשר שתיים מן הצוואות מתייחסות לרכושה אשר לכאורה ציוותה אותם לעמותה שבצוואה השנייה היא מצווה שקל בודד לכל אחד מילדיה ואת הנותר לעמותה . את הצוואה השלישית ערכה המנוחה שבה היא מצווה את כל רכושה לאדם שהכירה באופן שאינו מוסבר כלל ושימש עבורה כאפוטרופוס לרכוש תוך נישול מוחלט של ילדיה צוואה זו נבחנה ע"י מירה רום פלאי לאור התנגדות שתי בנותיה מתוך השלושה . הבן שחי בחו"ל לא היה חלק מההליך כלל לקיומה כאשר המבחן המרכזי הינו ההשפעה הבלתי הוגנת שנבחנה לעומק . בפסק הדין אף מפורט נסיבותיה הקשות של האשה הכוללים אלימות מצד בעלה.
הליך הגירושין של השניים לא הספיק להבשיל לכדי גט עצמו נוכח הדרדרות במצבו הרפואי של הגבר עד להעברתו למקום סיעודי ועד לפטירתו.
עוד מצויין תקופה בה חיה האשה כדרת רחוב .
פסק הדין המשתרע על 36 עמודיו מתאר בעיקרו את הסיבות בגינם מחליטה השופטת מירה רום פלאי לקבל את התנגדות בנותיה בדבר ההשפעה הבלתי הוגנת לא לפני שפלאי מפרטת את קיום המבחנים ומעלה פסיקות שיצרו הלכות בעניין אך חשוב מכל היא אמירתה של פלאי בדבר כשירותה של האשה שלא הורם נטל ההוכחה עד הסוף בגין מצבה אך ההתנגדות כשלעצמה מתקבלת. וע"כ היא מורה על ביטולה של הצוואה ומטילה סכום של 50000 ₪ עבור ההליך בו לא יהיה זכאי הבן מחו"ל מאחר ולא צורף להליך.
