מבחן תוקפו של הבוררות עוסק באחים שכנים כאשר לכל אחד מן הצדדים אחוזים שונים בתתי החלקות השונות שהמבקשת גרה בקרקע והמשיב גר קומה מעליה .
את הקרקע עליו בנוי הבית התנה האב בעזרה לרכישתו שכויות הבנייה בקומה השנייה תינתן לו או מי מטעמו שבהמשך כאמור נבנתה הקומה למעלה עם כניסה נפרדת בקשתה של המבקשת היר למעשה השתתפות בעלות התשתיות השונות ששילמה מכספה על סירוב ההשתתפות התפתח סכסוך שהוביל להסכם פשרה ע"מ להסדיר את עיקר הויכוח בינהם בו נכתבו עיקרי ההסכמות בינהם המסדירים את נושא הבעלות אל מול הרישום כמו גם הגדרות השטחים המשותפים .
תוספות אשר התווספו להסכם הפשרה הם שהובילו את הצדדים ובהתאם להסכמה לדיון בוררות אצל רבנים ע"מ לא להעמיק את הסכסוך.
עיקרי התוספות אשר התבטאו בהסכם הובילו את הבקשות השונות והונחו על שולחנה של גורביץ אשר בפסק הדין היא מנמקת את העילות השונות לגבי ביטול פסק בורר ומפרטת בהרחבה את טענות הצדדים שבסופו היא פוסקת כי אין לבטל את פסק הבורר.
מעבר לאישור ההסכם הטילה הוצאות ע"ס 24.000 ₪
