מדוע הפנסיה התקציבית תתחלק עם הגרושה על אף שחלקה הגדול נצברה לאחר הגירושין ?

כיצד ניתנת חלוקת פנסיה תקציבית כאשר מדובר בערעור שלפנינו בזוג אשר התגרשו ב1998 והדיון נסוב סביב הפנסיה אותה צבר הבעל משירותו בקבע עד לשחרורו בתחילת שנות השמונים הערעור נסוב סביב טענתו של האב אשר ביקש לנכס לעצמו את הפנסיה בטענה כי לימודיו אשר נשאו פרי סביב סכום הצבירה היו לאחר הגירושין עצמם וע"כ ובניגוד להסכם ביניהם בו נקבע חלוקת אחוזים מסודרת בעת פרישת הבעל אשר בבסיס בקשתו מבקש הוא לבטל הסכמה זו ולקבוע כי יש לחשב את הסכום ממועד הקרע ולא מזמן הפרידה עצמה .
בטענותיה של האשה מדובר בלא אחר ממקצה שיפורים אותם מנסה הגרוש לייצר בטענות לא ראויות ומאחר וכבר קיימת הסכמה עקרונית בהסכם הגירושין . היא אכן ראויה לחלוקה שפסקה כבר . כל זאת לאור התנהלות בני הזוג בתקופת הזוגיות אשר א איפשרו את יציאתו לרכישת השכלה גבוהה בגינה הגיעה הפנסיה לסכום אשר נקבע לה כבר .
את עיקרי פסק הדין אשר הביאה אספרנצה היא מייחסת קודם כל להבאת ראייה חדשה בהליך הערעור אך מציינת אספרנצה ראייה זו למעשה באה לתת יציקה לתמיכה בערכאה הדיונית בבית המשפט לענייני משפחה . ושם כבר נפסק כי הפנסיה המדוברת היא פירות עץ משותף לשני בני הזוג. כמו כן התייחסותה של אספרנצה להליך גידול הפירות מיוחס לציר הזמן של בני הזוג שהיא מינורית לכאורה לתקופת השלמת הצבירה של הפנסיה התקציבית
ומכאן דחתה למעשה את הערעור אליה הצטרפו השופט נאמן וחננאל שרעבי בנוסף לדחייה הטילה על הבעל הוצאות ע"ס 7500 ₪