טרם נישואיהם רכשה האשה בעזרתו של אביה דירה ואף 50.000 ₪ כהלוואה מטעם בן הזוג ועל דירה זו אין מחלוקת כי היא נכס חיצוני לרכושם של השניים .
המחלוקת העיקרית מתייחסת לדירה שרכש הגבר גם היא טרם נישואי הצדדים וגם היא לטענת הגבר נרכשה בסיוע בני משפחה הן ברכישה והן בסגירת המשכנתא .
בני הזוג התגוררו בדירה זו ולטענת האשה מדובר בנכס משותף על אף שהמשכנתה על הדירה שולמה מחשבון הבנק ע"ש של הגבר בלבד .
הגבר טוען באמצעות ב"כ עורכת דינו סמדר וינברג כי לאורך כל הדרך ידעה האשה כי הנכס שייך לגבר ולגבר בלבד ואין לייחסו לרכוש המשותף בין השניים .כמו כן ראוי לציין כי בהכמת הצדדים נקבע תאריך מועד הקרע לתאריך בו החלו ההליכים המשפטיים בין השניים .
בין יתר המבחנים אותם בחנה נחמיאס היא אינה שוכחת את מקורות הלכת השיתוף ואף ציינה זאת בפסק הדין:
": בהתאם להלכה הפסוקה, הלכת השיתוף (היוצרת שיתוף קנייני בין בני הזוג) אינה דרה בכפיפה אחת עם הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון והיא נדחית מלפניו. יחד עם זאת, ניתן, בנסיבות מסוימות, להוכיח כוונה ספציפית של הצדדים לשיתוף בנכס מסוים, הכל כפי שיפורט להלן:הלכת השיתוף הינה יציר הפסיקה. היא מקימה חזקה לפיה בני זוג שניהלו יחסי נישואין תקינים ותרמו למאמץ המשפחתי במשותף, זוכים בחלקים שווים בנכסים שנצברו במהלך חייהם המשותפים, בין אם אלה רשומים על שם שני בני הזוג ובין על שם אחד מהם הפסיקה הגדירה את חזקת השיתוף כ"חזקה החלה לגבי בני-זוג המנהלים אורח חיים תקין ושהתנהגותם מגלה מאמץ משותף, כי הרכוש שנצבר במהלך הנישואין מצוי בבעלותם המשותפת. השותפות נלמדת מנסיבות החיים המשותפים ומגמירות הדעת המיוחסת לצדדים. החזקה נשענת על קונסטרוקציה חוזית שעניינה הסכם משתמע בין הצדדים, לפיו הם שותפים שווים בזכויות" (ר' ע"א 1915/91 יעקובי נ' יעקובי, פ"ד מט (3) 529). דהיינו, יש צורך בקיומם של "אורח חיים תקין" ו"מאמץ משותף".
יש להדגיש כי חלק מטענותיה של האשה בדבר השבחת הנכס קיבלו התייחסות רחבה גם היא ועל חלקה זו קיימת התייחסות אף בהכרעה שבפסק הדין .
השופטת אביבית נחמיאס שדנה תיק סיכמה את התביעה באימוץ חלופה של חוות דעת ואיזונם כך שהתביעה נדחית באופן חלקי יש לציין וע"כ היא אינה מטילה הוצאות על אחד הצדדים אלא כל צד יישא בהוצאותיו שלו .
