מאת רונית כהן זמורה- מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת מטעם האגודה לטיפול זוגי ומשפחתי.
כדי להבין את המריבות הללו, יש להתבונן בשורשיהן. זרעי המריבה נזרעו בנפשם של בני הזוג מינקותם, עת חלק מהצרכים ומהמאוויים שלהם לא סופקו, עד כי חרטו פצעים כואבים בנפשם. המריבה למעשה אינה משקפת את מה שקורה כאן ועכשיו בין בני הזוג, אלא מצביעה על הפצעים שנוצרו בעברם. לכן אפשר לומר כי בחירת בן הזוג אינה מקרית. היחיד בוחר בן זוג שיפצה אותו על הפצעים שנגרמו בילדות, ירפא אותם ולא יזרה עליהם מלח.
בחירת בן זוג אינה נעשית בחלל ריק, בבחירה זו רב הנסתר על הגלוי ורובה בלתי מודע. כך גם המריבות. מקור כוחן נובע מכך שהזוג אינו יודע מהן הסיבות הלא מודעות להתרחשותן. ברגע שבני הזוג מודעים לסיבות, נפתחות בפניהם הזדמנויות ואפשרויות נוספות לסיפוק הצרכים שהביאו למריבה. לכן אפשר למצוא זוגות שמצליחים לגבור על המריבה ורואים בה אפקט חיובי, בכך שנוצרת הזדמנות לדבר על המצוקות ולמצוא מזור לכאב. לעומתם נמצא זוגות שהמריבות ביניהם רק מקצינות ומידרדרות לדרך ללא מוצא, עד כדי פגיעה ועוינות בין אחד לשני. זוגות אשר אינם מצליחים לגלות את הסיבות הסמויות שעומדות מאחורי המריבה מוצאים עצמם רבים שוב ושוב ופוצעים אחד את השני בפצעים עמוקים עד שלא אפשר לרפאן ולכן פונים לגירושין.
מהו מקור המריבות?
קיימות כמה גישות:
המריבה כקובעת את המרחק בין בני הזוג- מטרת המריבה לקבוע את המרחק והקרבה בין בני הזוג – גישה הדוגלת בכך שהמריבה מצביעה על קביעת הגבול בין קרבה להתרחקות בין בני הזוג. כאשר הזוג אינו יודע או אינו יכול להשיג את צרכיו בקרבה או התרחקות נוצרת מריבה. לדוגמה: אם לבן הזוג יש צורך בקרבה ובן הזוג אינו מספקה, המריבה מספקת לו תשומת לב שלילית שהוא יעדיף על פני התחושה המתלווה להתרחקות. אם לבן הזוג יש צורך בהתרחקות והשני אינו מאפשר לו, הוא ייצור פרובוקציה ובעזרת המריבה ישיג את ההתרחקות.
המריבה כאמצעי מרפא – הגישה מתייחסת לבעיות בזוגיות כהזדמנות ללמוד להתנהג אחרת בזוגיות ולבנות דרכי תקשורת אחרות. היא מזמינה את הזוג לבדוק את המקורות לתגובה של אחד כלפי השני. מאחורי הנחה זו נובעת האמונה כי בחירת בן הזוג באה במטרה לרפא את פצעי הילדות. כאשר בן הזוג אינו ממלא את תפקידו, היחיד מפעיל את ערכת ההישרדות שלו, שאותה הוא רכש בילדותו בהתמודדות עם הוריו. בזוגיות שתי ערכות ההישרדות מתחככות זו בזו והמריבות יוצרות הזדמנות לצמוח למקום חדש. אם יקשיבו במקום לריב, הם יצמחו וירפאו זה את הפצעים של השני, ואם לאו המרחק והפער בין בני הזוג לא יותיר מקום לקיום הקשר ביניהם.
גישת תיאוריית ההתקשרות – זוג החוקרים חזן ושרייבר, המתבססים על תיאוריית ההתקשרות של ג'ון בולבי, הם הראשונים שהצביעו על כך שהקשר הזוגי בין מבוגרים הוא תוצאה של מערכת יחסים עם דמויות משמעותיות בילדות. הם מצאו כי ילדים שחוו סגנון תקשורת בטוח בילדותם עם האם, יצליחו יותר בבגרותם לפתח יחסים אינטימיים, יציבים ובטוחים בבגרותם. לעומתם אלו שגדלו בבית שבו בסיס התקשורת עם האם היה לא בטוח או נמנע, כך שההורה היה לא נגיש ולא עקבי, יתקשו לפתח מערכת תקשורת בטוחה בבגרות, יימנעו מאינטימיות ביחסיהם, יסבלו ממערכת יחסים לא יציבה וכן יימנעו מהשקעת מאמץ בפתרון בעיות בנישואין.
החוקרים פינצי וכהן הוסיפו, כי סגנון התקשורת של כל אחד מבני הזוג משפיע ומנחה את הזוג בסיום מערכת היחסים ובניהול תהליך הגירושין. הם מצאו כי כאשר שני בני הזוג גדלו בבתים שבהם התקשורת הייתה בטוחה, אזי הסיכוי לגירושים ביניהם נמוך ביותר, גם אלו שמתגרשים מצליחים לקיים ביניהם יחסים נאותים כך שהם נפרדים תוך מיעוט קונפליקטים ותוך הבנת צורכי הילדים. לעומת זאת, זוגות האוחזים בסגנון תקשורת נמנע או מוטרד, שגדלו בבתים שבהם התקשורת לא הייתה בטוחה ויציבה, ייטו לקיים תהליך גירושין המלווה במאבקי כוח, חשדנות ואי אמון. התקשורת ביניהם תהיה מלווה בעוינות ומניפולציות רבות. לאחר סיום תהליך הגירושין יגלו חוסר יציבות במחויבות להורות.
מה אפשר לעשות?
מריבות מהוות הזדמנות להתנהל אחרת בזוגיות ולבנות תקשורת שונה. המחשבה כי פרידה מבן הזוג תביא עמה רווחה ופתרון בעיות, היא בדרך כלל חלום שסופו להתנפץ כי ברוב המקרים היחיד מגלה, כי החליף בן זוג והבעיות עולות שוב בזוגיות הבאה. לכן במקום להיפטר מבן הזוג חשוב ללמוד להתמודד עם הבעיות ולהבין את המקורות לתגובתיות אחד כלפי השני.
אחת הדרכים להתמודד עם מריבות, היא לאמץ חשיבה חיובית, לדעת להבליט דברים חיוביים בזוגיות ולא רק להיות ביקורתי ושיפוטי. אימוץ התנהגות זו מעלה את ההסתברות כי מאבקי הכוח ילכו ויפחתו. נוסף על כך, יש להכניס ללקסיקון הזוגי את היכולת לבקש סליחה ולהתנצל. זוג אשר יתעקש לשמור על הזוגיות שלו יש בכוחו להצליח להביא את יחסיו למקום אחר. יש כאלו שכדי להגיע לכך יזדקקו לעזרה של גורם חיצוני, שילמדם כיצד למלא את החלל שפערו ההורים בילדותם ולרפא את פצעיהם. אך עליהם לדעת כי בחירה בדרך זו מביאה לצמיחה ולקרבה אישית וזוגית.
רונית כהן זמורה- מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת מטעם האגודה לטיפול זוגי ומשפחתי.
מחברת הספר ״תחנות החיים של הזוגיות״ – מדריך עבודה עצמית בזוגיות מ-א׳ ועד ת׳.
