מטפלת ביקשה לרשת אלמן ערירי – בית המשפט קבע: צוואה שנולדה מניצול פסול של קשיש חסר ישע

במוקד הפרשה עומד מנוח, אלמן וללא ילדים, שערך בשנת 2018 צוואה לטובת מטפלת שעבדה בביתו. שלוש שנים לאחר מכן הלך לעולמו בגיל 83, וכשבועיים בלבד לאחר פטירתו מיהרה המטפלת להגיש בקשה לקיום הצוואה – בקשה שעוררה את התנגדות האפוטרופוס הכללי והובילה לדיון משפטי מקיף.

המטפלת טענה כי הקשר בינה לבין המנוח היה עמוק ורגשי, וכי הוא ראה בה כבת שמעולם לא הייתה לו. אלא שבית המשפט קבע כי טענה זו אינה עומדת במבחן המציאות – ואף נסתרת מהדיווחים שמסרה המטפלת עצמה בזמן אמת לצוותים הרפואיים.

דיווחים מטרידים בזמן אמת

בפסק הדין הצביעה השופטת רותם קודלר עיאש על סתירה מהותית בין גרסת המטפלת בבית המשפט לבין תיעוד רפואי מתקופת חייו של המנוח. לדבריה, בעוד שבאולם הדיונים ניסתה המטפלת להציג קשר משפחתי ואפלטוני, הרי שבמסמכים הרפואיים דווח אחרת לגמרי.

כך כתבה השופטת:

"בניגוד לטענתה כי היו ידידי נפש קרובים והוא ראה בה כבת, הרי שבזמן אמת דיווחה לצוות הרפואי כי הוא אמר לה שהוא רוצה לראות אותה עירומה ואף הציע לה להתחתן איתו".

עוד קבעה השופטת כי המטפלת, שהחלה את דרכה כעובדת ניקיון, הפכה עם הזמן לדמות השולטת לחלוטין בחייו של המנוח:

"המבקשת, שהגיעה לבצע פעולות ניקיון בבית המנוח, הפכה להיות המוציאה והמביאה, השולטת הבלעדית בכל רכושו, ובהיותו חסר ישע – הפך תלוי בה כמעט בכל תחומי החיים".

ניסיון התאבדות, דמנציה והיעדר כשירות

מסקנות בית המשפט נשענו גם על תשתית רפואית רחבה. מהמסמכים עלה כי פחות מחודש לפני עריכת הצוואה אושפז המנוח בעקבות ניסיון התאבדות, ובבדיקות רפואיות שנערכו בסמוך לכך אובחן כסובל מירידה קוגניטיבית משמעותית, דלוזיות ומצב דמנטי מתקדם.

השופטת קבעה חד-משמעית כי המנוח לא ידע להבחין בטיבה של צוואה במועד חתימתה, וכי הצוואה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת ומעורבות פסולה של הזוכה בה.

ביקורת גם על עורכת הצוואה

פסק הדין כלל גם ביקורת נוקבת על עורכת הדין שערכה את הצוואה, אשר לא דרשה כל תיעוד רפואי חרף נסיבות חייו ומצבו של המצווה.

במילים חריפות קבעה השופטת קודלר עיאש:

"זוהי חובתו של עורך דין שנוטל על עצמו תפקיד של עורך צוואות לפעול כפי הנדרש בחוק ובפסיקה, ולברר בצורה יסודית ואחראית את מצבו הרפואי של המצווה – על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בקשיש ערירי בן 80 שעבר אשפוז וניסיון אובדני ימים ספורים קודם לכן".

הצוואה בוטלה – והוצאות הוטלו

בסופו של דבר קבע בית המשפט כי מדובר במקרה מובהק של ניצול קשיש חסר ישע, הורה על ביטול הצוואה וחייב את המטפלת לשלם הוצאות משמעותיות לאוצר המדינה בסך 50 אלף שקל.