מחוץ למסגרת – החלטת השופט שאול שוחט

האב לא מעוניין בקשר עם הילד וגם השיחה הבודדת שנערכה ביניהם נערכה בניגוד לרצונו ב2021
ניתן פסק דין בהסכמה שקשר בין האב לאביו לא יתקיים לעניין המזונות הופנו הצדדים להליך גישור שממנו נבעה הסדר פשרה אשר העניק לאם אפוטרופוסות יחידה ושם גם נקבע כי לא יהיו זמני שהות בין האב לבנו
בדצמבר 2023 הגישה האם לביהמ"ש תביעה במסגרתה ביקשה אכיפת הסכם בע"פ שלטענתה נכרת בין הצדדים ביום 19.6.23 ושבמסגרתו לטענתה התחייב האב שלא להיעלם מחיי הקטין, ולקבל עליו בחזרה את האפוטרופסות על הקטין, לקיים עמו שיחות אחת לשבוע ועוד.טת הבקשה הגישה האם תחת מסגרת "בקשת סעד דחוף להבטחת קשר" בהתבסס על נוהל נשיאת בית המשפט העליון בנושא טיפול בתי המשפט למשפחה בהליכים דחופים שעניינם חשש לפגיעה במוגנותם של ילדים והבטחת הקשר בין הורים לילדיהם במסגרת בקשתה עתרה האם להורות לאב לקיים את ההסכם בע"פ שהיא תובעת את אכיפתו או לפחות עד שתינתן החלטה עוד ביקשה להורות על קיום מפגשים בנוכחות פסיכולוגית שתיתן חוו"ד לעניין חידוש ו/או ניתוק הקשר וההשלכות לכל אפשרות. האם ביקשה כי ביהמ"ש יקבע דיון בבקשה בהתאם להוראות הנוהל ובהקדם האפשרי.
על אף שבית המשפט נימק מדוע אין להגיש את הבקשה במסגרת הנוכחית בהתאם לנסיבות המקרה ועל אף שחייב את האם בהוצאות ע"ס 1000 ₪ ערערה האם לבית המשפט המחוזי והמקרה הונח על שולחנו של השופט שאול שוחט שבאופן מובהק מנמק בנוסף לערכאה הדיונית שם שפטה איריס ארבל אסל מדוע הוא דוחה את בקשת הערעור תוך שמציין את ההסכם שכבר גובש בין השניים ומתאר את הבעייתיות של קשר בכפייה.
מדבריו עולים כי יותר מכל המסגרת בה הוגשה העתירה היא מרכז הדחייה אותו החליט שוחט כך כתב:
" אין מחלוקת כי מאז נכרת בין הצדדים ההסכם בשנת 2021, במסגרת הליך גישור שהתקיים ביניהם, הצדדים לא כרתו הסכם חדש בכתב בעניין הקטין וממילא לא פנו לאישורו בביהמ"ש קמא. מכאן, שפסה"ד שניתן ביום 20.4.21 שאישר את ההסכם הקודם עודנו מחייבם במערכת יחסיהם אל מול הקטין ובשלב זה החזקה היא שהוא משרת את טובת הקטין. אני מצאתי לנכון להדגיש את הדברים לאור טענת המבקשת לפיה החלטת ביהמ"ש קמא מושא הבר"ע נעדרת כל קורלציה עם טובת הקטין (ס' 74 לבר"ע) .תביעת המבקשת לאכיפת הסכם בעל-פה שלטענתה נכרת בין הצדדים תלויה ועומדת לפני ביהמ"ש קמא ותתברר בדרך הרגילה. אציין שבעוד שהמבקשת טוענת כי אותו הסכם בע"פ שלאכיפתו היא עותרת כלל לא הוכחש ע"י המשיב (ס' 80 לבר"ע) עיון בתגובתו של המבקש לבקשתה מעלה כי המשיב אישר כי חידש את הקשר הטלפוני עם הקטין בחודש יוני 2023 (ועד ספטמבר 2023) "אולם בניגוד לטענתה המופרכת של המבקשת, לא נערך כל הסכם ביניהם בנוגע לכך, בוודאי שלא הסכם מחייב שיש ל"אכוף" (ס' 19 לתגובה). ביהמ"ש קמא לא קבע מסמרות בשאלת סיכויי ההליך ועילת התביעה של המבקשת (והבהיר זאת אף בסעיף 4 להחלטתו מיום 7.1.24) וממילא אין מקום להידרש לכך בהליך זה שלפניי. כל משמעותה האופרטיבית של החלטת ביהמ"ש קמא מיום 2.1.24 (וההחלטה מיום 7.1.24 שדחתה בקשת המבקשת ל"הבהרתה") היא שבקשת המבקשת שהוגשה לפני נוהל הנשיאה אינה מתאימה להתברר לפיו ולכן אין מקום לקבוע בה דיון בתוך 14 ימים. בכך לא מצאתי כל מקום להתערבות.".