האב בבקשתו טוען כי האם מנסה לסכל את הקשר בתירוצים שונים לביטול המפגשים ומנגד האם טוענת כי המפגשים מסבים נזק לילדה והיא עומדת על אבחוני המסוגלות ההורית.
מה בכלל נבדק שם במבחני המסוגלות ההורית עליהם עומדת האם ולשם מה נדרשים אבחונים אלו?
בטרם נתייחס להחלטת השופטת ברנע ולנסיבות המקרה יש לעשות קצת סדר בנושא המסוגלות ההורית עליה מתעקשת האם .
הערכת מסוגלות הורית היא הליך שמתקיים על מנת להעריך את טיב ההורים ביכולתם לפקוח ולטפח את ילדיהם. המטרה העיקרית של הערכה זו היא לקבוע אם ההורים יכולים לספק לצרכים הפיזיים, הרגשיים והחברתיים של ילדיהם. הערכה מתבצעת בדרך כלל על ידי מומחים בתחום הרווחת הילד, פסיכולוגיה ילדים וכמובן בערכאות המשפטיות .הבחינות והמבחנים הנדרשים לאבחון הערכת מסוגלות הורית יכולים להיות מגוונים, והם עשויים לכלול את ההרכב המשפחתי, הקשר החברתי, ההתמודדות עם לחצים כלכליים, והתמודדות עם קריאות ילדיהם. כמה מבחנים נפוצים כוללים: בדיקת תנאי החיים: הבחינה באילו תנאים חיים גדלים הילדים, והאם הם סבירים ומספקים סביבה בטוחה ותומכת. בדיקת התמודדות עם לחצים כלכליים: האם הורים מסוגלים לספק לילדיהם כללי גידול כמו מזון, שינויי התנהגות , חינוך ובריאות. בדיקת יכולת התמודדות עם קריאות הילדים: האם הורים מסוגלים להתמודד עם קריאותיהם , בעיות רגשיות או התנפלויות ילדיהם בצורה יעילה ותומכת. בדיקת התמיכה החברתית: האם יש להורים קרבה חברתית, משפחתית וקהילתית שתומכת בהם ובילדיהם. בדיקת יכולת ילדיהם להתפתח רגשית וחברתית: האם ילדיהם יוכלו לפתח יכולות רגשיות וחברתיות בצורה המתאימה לגילם. כל בחינה ומבחן עשויים לכלול שאלות רבות, ראיונות עם ההורים ועם הילדים, ובדיקה של מסמכים כמו דוחות על השינויים , דוחות בריאות, ועוד. התוצאה של הערכה כוללת מכלול נסיבות מורכבת שמציינת את היכולת ההורית ואת הצורך בתמיכה נוספת או התערערות במקרים של אי-יכולתם
בעולם המשפטי מבחן זה בד"כ בא לבחון ע"י התסקירים וחוות הדעת השונות את הזכות למשמורן מי יגדל את הילד כמשמורן עיקרי .
מההחלטה עולה ציטוט של השופט ניצן סילמן מבית המשפט המחוזי בחיפה שמתאר באופן פיוטי ניתן לומר את המטרה למבחני המסוגלות ההורית:
" "הורות הינה הקרבה והינה ויתור. כאשר הורה נבחר לשמש משמורן, זוכה הוא בעולם ומלואו. ביכולתו ליהנות, מרבית הזמן- מזיו פני הילדים בשעות הבוקר, וממבט על עיניהם העצומות, בעת שנתם. בצד זכות זו, עומדת חובה – עול טיפול, והקרבה אינסופית, ובכללם החובה לפעול למען טובת הקטינים, גם במחיר הקידום האישי והחירות האישית"
עוד עולה מפרטי המקרה תמונה כואבת בה האב מעוניין בקשר יציב עם ביתו אך אינו מתייחס להמלצות השונות של העו"ס במרכז הקשר תקופה ארוכה בצורה קיצונית מתקיימים מפגשים אלו( למעלה משנתיים) כאשר פתרון מרכז הקשר אמור להיות מוגבל וזמני בעוד ליצירת קשר נורמטיבי בו יכולים המפגשים להתקיים מחוץ למרכז הקשר . עוד האב מעלה את הקושי הכלכלי במימון האבחון במסוגלות ההורית על אף שלא קיבלה ביטוי בערעור שכבר הוגש השופטת ברנע שהטיבה להבין את המורכבות במקרה החליטה על מס' צעדים בהם על ההורים לנקוט:
חידוש של המפגשים במרכז הקשר באותה תדירות כבר עליה החליטה בהם היא מורה לאב להתנהג בצורה הולמת ובהקשבה להנחיות העו"ס. על האם הטילה את אחריות הבאת הבת למפגשים למעט נסיבות מוצדקות ומתועדות להעדרויות על שני ההורים לעבור הדרכה הורית ובמקביל הפנייה למסוגלות הורית אות ייאלצו שני ההורים לשלם במחציות עבורם ועבור הבת .
במידה ואבחון זה לא התבצע תמליץ ברנע לעו"ס על ועדת תסקירים .
לאחר מבחני המסוגלות ההורית ישובו הצדדים לדיון אפילו לא בנוכחות העו"ס מאחר ולשני ההורים יש התנגדויות שונות באשר להמלצותיה .
