טרם הדיון על המזונות הושקעו לא מעט משאבים לחידוש הקשר של הילדים עם אימם עקב הניתוק והצדדים הופנו למסגרת "גשר לקשר" שנחל הצלחה במטרתו והקשר חודש באופן הדרגתי .
שם גם הוסכמו זמני השהות של הילדים עם אימם . במקביל מס' החלטות ניתנו להוצאות צרכי הילדים אותם תישא האם בסכום של 1000 ₪ לחודש ע"מ לחזק את אופן חידוש הקשר . וזאת על אף ערעור שנדחה בעקבות אותה החלטה.
מקביל נדרשה הרצאת פרטים ונקבע כי האם על הבן הבגיר תישא במזונות עפ"י זמני השהות וקטין נקבע כי תישא בעלות של 600 ₪ בחודש . הסכמה הייתה לצדדים כי הכרעה בעניין חיוב וסכום המזונות יינתנו עפ"י הרצאות פרטים עדכניות וסיכומים.
עיקר טענות האב כי ההסכם נחתם תחת לחצים כבדים ובו לא נקבעו זמני שהות מוסדרים עם ילדיו מצב זה משקף כי תחת ההסכם לא נבחנו טובת הילדים . תקופה ממושכת למעשה תחת האם הוא הגורם שהוביל את רצון הילדים להתגורר עימו בשל יחסה המזניח של האם בנוסף הוא מציג את נכותו האורטופדית אשר מקשה עליו לעבוד בהיקף גבוה של אחוזי משרה והשתכרותו הנמוכה אל מול ההוצאות הגבוהות של הילדים.
ע"כ הוא מבקש לחייב את האם בשיעור של 80% מהוצאותיהם ושינוי של הוצאות חינוך שונות והוצאות רפואיות חריגות .
מנגד טענות האם אשר עבודה כסייעת בגן ילדים אינו מספיק ביחס להסכם טענה כי לא היה קיום של ההסכם מצידו של האב והוא נחתם תחת רצונו בפרטי ההסכם . בזמן ההסכם גר האב עם אימו במקלט למעוטי יכולת אך על ההסכם חתם מרצונו החופשי עוד היא מציגה את דבר נכותה שלה וטוענת כי לשניהם בני זוג ואין קשר לבני הזוג הנוכחיים כפי שהעלה אך עיקר טענותיה מתייחסות להסתרות אותם הוא נבצע בדבר רכושו וכושר השתכרותו כשהיא מציגה שבנוסף לעבודתו כמהנדס הוא מתעסק עם נדל"ן ומכירת מכוניות כפי שעולה מפרסומים שונים בנוסף לזאת קיים גם חשבון פיקדונות וחשבון ניירות ערך בנוסף להסתרת שתי חשבונות בנק נוספים בבעלותו אותם לא הציג כלל.
לסוגיית טענות הצדדים מעלה השופטת אלפסי את עיקרי הדברים לפני שהיא ניגשת לעסוק בהכנסותיהם של הצדדים:
"בחינת הנתונים מלמדת כי מצבם הכלכלי של ההורים דומה, שניהם בעלי נכס מקרקעין, שניהם מקבלים קצבאות נכות, שניהם עובדים באופן חלקי ולשניהם מקורות הכנסה נוספים המשתקפים בחשבונות הבנק. כל אחד מהם טען כי לרעהו פוטנציאל השתכרות גבוה מהקיים, אך הדבר לא נתמך באסמכתאות ואין מקום לעסוק בו על יסוד המסמכים שהוגשו ללא חקירות נגדיות"
בנוסף הציגה את צרכי הילדים ולאחר דין ודברים מצאה לנכון לפסוק באופן הדרגתי מיום הגשת התביעה בהתאם להוצאות הילדים ובקיזוז למה שכבר שולם עפ"י החלטתה באופן מפורט ועפ"י זמני השהות של האם עם הילדים.
עוד בפסק הדין היא מנמקת את חשבונותיהם של שני הצדדים והסכומים אשר בגינם פורטו תנועות החשבון אל מול הטענות שהוצגו בהרצאות הפרטים.
לעניין הוצאות בריאות וחינוך חריגות הטילה על ההורים שווה בשווה ישירות לספקי השירות.