החג כקרקע פורייה לקונפליקטים
לכאורה, ימי החג אמורים להיות "פסק זמן" נעים, זמן לבילוי עם המשפחה ויצירת חוויות משותפות. בפועל, ריבוי הארוחות, הביקורים המשפחתיים, המפגש עם משפחות המוצא והשהות הממושכת יחד, יוצרים עומס רגשי. פצעים ישנים נפתחים, מחלוקות לא פתורות צפות, והפערים בזוגיות מקבלים ביטוי חד.
לא מדובר בכך שהחג עצמו הוא הבעיה. הקשיים הזוגיים היו שם תמיד, אלא שבשגרה הם נחבאים מאחורי סדר יום עמוס, עבודה, ילדים, עיסוקים אישיים. ברגע שהשגרה נעצרת, והשהות המשותפת מתעצמת, אין עוד מנוס מלהיתקל במה שמודחק במשך השנה. החג, אם כן, אינו יוצר את הבעיות, אלא רק מגדיל את עוצמתן ומביאן אל פני השטח.
מה עומד מאחורי המריבות?
מריבה זוגית אינה "סתם ריב". לרוב היא נובעת מתחושה של מצוקה פנימית, רצון בהכרה ובחשיבות, מאבק על מקום ותחושת שייכות. בתקופת החגים, כשהמשפחה המורחבת נכנסת לתמונה והאוטונומיה הזוגית מתערערת, תחושות אלו מתעצמות.
כאשר אחד מבני הזוג חווה כי האחר בוחר בצד ההורים שלו על פניו, או נכנע ללחצים של משפחת המוצא, הוא עלול לחוש דחוי, חסר ערך, ואף נבגד. תחושה זו הופכת למאבק הישרדותי: "אני נלחם על מקומי". מכאן קצרה הדרך להתפרצויות כעס, האשמות הדדיות ולעיתים גם לאובדן שליטה.
חשוב להבין: כל אחד מבני הזוג מביא איתו דפוסי התמודדות מתקופת הילדות. ברגעי לחץ, אותם דפוסים מתעוררים מחדש – בין אם זו נטייה להתכנס פנימה, להתפרץ בכעס, או לחפש שליטה. המריבה משקפת לא רק את ההווה, אלא גם את ההיסטוריה האישית שכל אחד סוחב עמו.
למה דווקא בחגים? ארבע סיבות עיקריות
- כעסים שנצברו מחפשים מוצא – במהלך השנה זוגות רבים מדחיקים מתחים כדי "לשמור על השקט". בחג, כשהמתח גובר, הריב מוצא את דרכו החוצה.
- מעורבות משפחת המוצא – כשאין גבולות ברורים, המשפחה המורחבת עלולה לחדור למרחב הזוגי. משפט אחד מהורה יכול להצית ויכוח גדול ("תמיד אתה מוותר לה").
- בדיקת נאמנות – המריבה הופכת לקרב על השאלה: למי אתה נאמן? למשפחה שבנית או לזו שממנה באת? התחושה שאחד הצדדים אינו נתמך עלולה לערער את הבסיס כולו.
- כמה ביחד וכמה לחוד – החג מעלה לדיון את השאלה: עד כמה להיות יחד? אחד רוצה חופשה משפחתית, השני שקט לבד בבית. חילוקי דעות אלו מתחדדים דווקא כשלוח הזמנים נפתח.
השילוב בין שהות מרובה יחד, עלייה בהוצאות כספיות, ומחסור ב"מפלטים" הרגילים כמו עבודה או חברים – מעצים את הקונפליקטים. חלק מהזוגות מגלים שהפערים ביניהם עמוקים מכפי שחשבו. אחרים מבינים שהקשיים אמנם קיימים, אך יש מקום לשפר ולתקן.
אפשר גם אחרת: איך עוברים את החגים בשלום?
על אף הקושי, החגים אינם חייבים להפוך למוקד של פירוד. עם מחשבה ותכנון, ניתן לעבור את התקופה המורכבת הזו בשלום, ואפילו לצמוח מתוכה.
- תכנון מקדים – הגדירו מראש את ציפיותיכם: היכן חוגגים, כמה זמן עם המשפחה המורחבת, ואילו פעילויות יוקדשו לזוג וליחיד. תיאום ציפיות מפחית הפתעות.
- גמישות ופשרה – נסו להתחשב ברגשותיו של האחר. אם יש בן משפחה שמכביד, אפשר לקצר את המפגש ולא לוותר על כולו.
- שמירה על נפרדות – אל תתנו למשפחות לקבוע את סדר יומכם. הזוגיות היא יחידה בפני עצמה, ויש לה זכות לקבוע את דרכה.
- אוורור רגשות – אפשר ורצוי לדבר על הכעסים והכאב. שיחה כנה מונעת הצטברות תסכולים ויוצרת תחושת הקשבה וקבלה.
- זמן זוגי משותף -בין כל הארוחות והמחויבויות, הקדישו רגעים קטנים רק לעצמכם, טיול קצר, סרט, או אפילו שיחה שקטה.
לסיכום
החגים אינם הבעיה – הם רק מגדילים את מה שהיה שם תמיד. מריבה זוגית, גם כשהיא קשה, היא לא בהכרח סימן לסוף, אלא קריאה פנימית לאהבה, להכרה ולשייכות. זוגות שבוחרים לראות במריבה "בקשה לקשר" ולא "סיבה לפרידה", יכולים לצמוח גם מתוך הקונפליקט.
עם זאת, ישנם מקרים שבהם החגים דווקא מסירים את מעטה ההדחקה ומבהירים לזוג כי הפערים גדולים מדי. עבור אחרים, זו קריאה לפעולה: לעצור, לחשוב, ולנסות בכל זאת לבנות מחדש.
המסר המרכזי הוא אחד: חגי ישראל מזמנים לא רק מפגש משפחתי אלא גם מפגש זוגי. איך נצא ממנו כזוג מחוזק או כמי שבוחר להיפרד, תלוי במידה רבה ביכולת שלנו להקשיב, להתגמש, ולבחור מחדש זו בזה.
מבט מיוחד לגרושים
ולבסוף, אי אפשר להתעלם מהקוראים שכבר עברו את משבר הגירושין. עבור רבים מכם, החגים מעלים לא רק זיכרונות זוגיים טעונים, אלא גם מציאות חדשה של חלוקת חגים בין הורים גרושים, התמודדות עם בדידות, או ניהול דינמיקה מורכבת מול המשפחה המורחבת. דווקא כאן חשוב להזכיר: החגים הם גם הזדמנות. הזדמנות לבנות מסורות חדשות עם הילדים, למצוא דרכי חגיגה שמתאימות למבנה המשפחתי החדש, ולהחזיר לעצמכם את תחושת השליטה על סדר היום. במקום לראות את החג כתקופה שמדגישה אובדן או פירוד, אפשר לבחור להפוך אותו לזמן שמחזק קשרים אחרים – עם הילדים, עם חברים, ובעיקר עם עצמכם.
רונית כהן זמורה- מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת מטעם האגודה לטיפול זוגי ומשפחתי.
מחברת הספר ״תחנות החיים של הזוגיות״ – מדריך עבודה עצמית בזוגיות מ-א׳ ועד ת׳.
