משקל רצון הקטינים אל מול ההמלצות השונות על הסדרי זמני השהות מגוריהם ומסגרתם החינוכית – פסק דין של השופטת יפעת שקדי שץ

מפסק דין שפורסם לאחרונה סיבת המעבר של הבנים המשותפים שבגינם החליטו הצדדים למעבר הקטינים היא שונה .
האם טוענת שעקב מקרה טראגי שנפל על המשפחה השפיעה באופן חריג על מצבה הנפשי הוא שהוביל למעבר הקטינים .
מנגד הגבר טוען כי מדובר בקשר שקיימה האשה עם גבראחר וכתוצאה מקשר זה היה בלתי אפשרי לשקם את היחסים ביניהם
כך או כך .קשר זה הוביל אותו לעזוב את מקום המגורים עם אימה של האשה וקרוב משפחה נוסף .
כמו כן ציין כי קושי של האם לתפקד עם הקטינים כתוצאה מעזיבתו הובילה להסכמה משותפת למעבר הקטינים עימו .
מעבר הקטינים נעשה להורי האב והם אלו שהלכה למעשה רוב הזמן היו עם הקטינים שימשו בפועל בעזרה לגידולם.
תקופת עזיבת הקטינים לבית הסבא והסבתא נעה על ציר זמן של 3 שנים מתקופת העזיבה ועד להגשת תביעתה של האם בבקשה להשיבה אליה ולרישום מסגרתם החינוכית בסמוך למקום מגוריה .
במקביל האב מגיש בקשה עבור קביעת משמורת על ילדיו.
המלצות שונות של האפוט' לדין ומומחה שמונה בתיק מצוינים גם הם בפסק הדין
רקע עבודתו של האב המשרת בקבע ומקשה על גידולם הבלעדי נכנס גם למערכת השיקולים שהובילה להכרעה .
פסק הדין שמשתרע על 34 עמודיו מגולל את רקע המקרה והמשקל של ההמלצות השונות ,רצונם של הקטינים שנשמע ע"י השופטת יפעת שקדי שץ שמכריעה בסופו של דבר על רישומם של הקטינים כמבוקש ע"י האם .
הכרעה שמותירה את עורכת דינה של האם שירן בכר שבעת רצון אך את חלוקת זמני השהות מותירה לשיקולה של העו"ס לסדרי דין.
ראוי גם לציין את התשבחות שקוצר האב על התנהגותו המטיבה גם היא עם הקטינים. כך ציינה שקדי בחלק הסיכום של פסק הדין :
"שני ההורים נעדרו משך זמן ממושך מחיי היומיום;
שניהם מקיימים שגרת חיים שמחייבת סיוע של גורמים נוספים ושניהם שמו ושמים את טובתם לפני טובת הילדים בעוצמה כזו או אחרת.
שניהם קרובים לילדים וקשובים להם,
שניהם משמעותיים לילדים ושניהם עושים בימים אלה מאמצים להתאים את שגרת חייהם להורות מעורבת יותר."