בערכאה הדיונית שנערכה בבית המשפט לעניייני משפחה בראשל"צ קבעה השופטת מירית פולוס כי ייעוד הכסף שהועבר מידי המנוחה נועדו לרכישת דירה אשר הצטרכה דאז המנוחה בשל מחלתה ע"מ לחיות בקירוב ואף לבצע התאמות מיוחדות שנצטרכה המנוחה בצל מחלת הלוקמיה אשר פקדה אותה .
עוד קבעה פולוס כי הכספים הועברו לנכד ע"מ שישמש סוג של נאמן לצרכי רכישת הנכס והוא בחר להשתמש בכספים אלו לצרכיו האישיים- סגירת חובות ורכישת המקקעין תוך נטילת משכנתא על הנכס שנרשם ע"ש בלבד
המנוחה שבטחה בביתה מכרה את דירתה בהרצליה ע"מ לרכוש את הנכס נשוא המחלוקת בערעור והנכד שערער למעשה ניצל את תפקידו אשר היה אמון על כספי המנוחה כנאמן וטיפול לענייני הרכישה בלבד
הרכב המחוזי שדן בתיק השופטים צבי נאמן , יעל מושקוביץ, וצבייה גרדשטין פופקין לא מצאו לנכון להתערב בפסק דינה של פולוס ולמעשה חיזקו את נימוקיה השונים .
מעבר לדחיית הערעור הטילו הוצאות ע"ס 50000 ₪ .
